מי בז ליום קטנות - והקאיזן

קוד: מי בז ליום קטנות - והקאיזן בתנ"ך

סוג: בסיס

מאת: חגי הופר

אל: hagaihof @ gmail.com

זכריה ד10: "כִּי מִי בַז לְיוֹם קְטַנּוֹת".

מצודת דוד: כי מי בז - אשר מי שהיה מבזה בלבו יום בנין הבית הזה לחשבו יום קטנותו לפי קוטן הבנין הנה ישמחו אז כאשר יראו את האבן המשקולת ביד המשיח הבא מזרע זרובבל המייסד את הבית.

מעניין שהיום הגדול של בנין הבית מכונה קטנות, ובכל אופן המשפט הפך למעין פתגם האומר שאין לבוז גם ליום שגרתי, או – אף לשינוי קטן.

לי הדבר מזכיר את חכמת הקאיזן היפנית:

מתוך גב הספר "צעד קטן לשינוי גדול – דרך הקאיזן" מאת ד"ר רוברט מאורר:

"דרך הקאיזן היא השיטה היפנית להשגת הצלחה גדולה ומתמשכת באמצעות צעדים קטנים ועקביים... הקאיזן פועל כי הוא ממיס את ההתנגדות ומכין את המוח לקראת ההצלחה... שינוי גדול אפשרי דרך צעדים קטנים. הטכניקות קלות, ועם זאת מקיפות עולם ומלואו: שאל שאלות קטנות, חשוב מחשבות קטנות, פעל פעולות קטנות, פתור בעיות קטנות".

נראה שאת השיטה ממצה משפטו של לאו צסו (עמ' 20): "מסע בן אלף קילומטרים חייב להתחיל בצעד אחד".

 

וכך מספרים חז"ל על שינוי איטי ותוצאה גדולה:

"הוי מתאבק בעפר רגליהם זה רבי אליעזר ושותה בצמא את דבריהם זה רבי עקיבא. מה היה תחילתו של רבי עקיבא. אמרו: בן ארבעים שנה היה ולא שנה כלום. פעם אחת היה עומד על פי הבאר אמר מי חקק אבן זו, אמרו לו המים שתדיר נופלים עליה בכל יום [והיה ר"ע מתמיה על זה נוסחת הגר"א] אמרו לו עקיבא אי אתה קורא אבנים שחקו מים מיד היה רבי עקיבא דן קל וחומר בעצמו: מה רך פיסל את הקשה דברי תורה שקשה כברזל על אחת כמה וכמה שיחקקו את לבי שהוא בשר ודם, מיד חזר ללמוד תורה. הלך הוא ובנו וישבו אצל מלמדי תינוקות. א"ל רבי למדני תורה אחז רבי עקיבא בראש הלוח, ובנו בראש הלוח כתב לו אלף בית ולמדה. היה לומד והולך שלמד כל התורה כולה. הלך וישב לפני רבי אלעזר ולפני ר' יהושע אמר להם רבותי: פתחו לי טעם משנה כיון שאמר לו הלכה אחת הלך וישב לו בינו לבין עצמו, אמר: אלף זו למה נכתבה, בית זו למה נכתבה, דבר זה למה נאמר, חזר ושאלן והעמידן בדברים... אמר לו רבי טרפון עקיבא עליך הכתוב אומר (איוב כ"ח) מבכי נהרות חבש ותעלומה יוציא אור, דברים המוסתרים מבני אדם הוציאם רבי עקיבא לאורה". (אבות דר' נתן פ"ו, ב).

 .

ועוד אמרו בויקרא רבה יט ב:

ר' חנין דציפורין פתר קרא בתלולית זו של עפר מי שטפש מהו אומר מי יכול לקצות את זו מי שפקח מהו אומר הריני קוצץ שתי משפלות היום שתי משפלות למחר עד שאני קוצץ את כולה כך מי שטיפש אומר מי יכול ללמוד את התורה נזיקין ל' פרקים כלים ל' פרקים מי שפיקח מהו אומר הריני שונה שני הלכות היום שני הלכות למחר עד שאני שונה את כל התורה כולה.

.

לעומת זאת דוד אבידן כותב בשירו "דיון דחוף":

בלילות אפל וקר.
בימים מואר וקר.
בחורף קר.
בחדר מואר.

אז למה לנו כל הענין הזה.
אז למה לנו כל הענין הזה.
מוטב כבר שנלך בגדולות.
מוטב כבר שנלך בגדולות.

http://shironet.mako.co.il/artist?type=lyrics&lang=1&prfid=276&wrkid=15323