תוספת ל: זכריה יד

מאת: חגי הופר

אל:

"אור יקרות יקפאון" (זכריה, יד', 6).
מפרש רש"י - "יקרות ל' כיקר כרים (תהלים לז) הוא כמין אור הנראה שחרית על ההרים וכלה והולך. וקפאון. קפוי וחשוך ועב כקרח שנקפה ומגליד כמו וכגבינה תקפיאני (איוב י)".
ומצודות מוסיף - "אור יקרות. אור בהיר וכן ירח יקר הולך (איוב לא). וקפאון. ר"ל חשך כדבר הנקפה והוא דבר צלול הנהפך להיות עב וכן קפאו תהומות (שמות טז)".
קאסוטו מביא פירוש זה ומוסיף לו שני - "אחרים חושבים כי יקרות וקפאון הם שני שמות נרדפים ומבארים יקרות מלשון יקר בהוראת כבד: האויר יהיה כבד. לפי דעה אחרת, כאן יקר = קרר: יהיה קור וקפאון, כלומר קרח, בשל העדר חם השמש".
לדעה הראשונה, לכך יש להוסיף, כי זהו גם המקור כנראה למילה קרן בפסוק - "קרן עור פניו", ומכאן שפירושו של יקר-רב ערך הוא כך מכיוון שהדבר היקר נראה לנו זוהר ומבהיק כקרן זו - וכך מצויר לרוב מטמון זהב שנמצא, למשל. ובאופן מטאפורי, כמובן, הדבר היקר מושך את העין ואת הלב כאור זה. אף הזהב היקר וכן מיני התכשיטים מבהיקים באור השמש.
לדעה השניה יש לציין, כי הקור הוא היפוכו של האור, אור השמש המחמם, כך שהמילה עדיין נכנסת לאותה קטגוריה במסגרת 'אחדות הניגודים' שבלשון.