וַיּוֹאמֶר דָּוִיד לְכוֹל קְהַל יִשְׂרָאֵל
אִם-עֲלֵיכֶם טוֹב וּמִן-יְהוָה אֱלוֹהֵינוּ נִפְרְצָה
נִשְׁלְחָה עַל-אַחֵינוּ הַנִּשְׁאָרִים בְּכוֹל אַרְצוֹת יִשְׂרָאֵל
וְעִמָּהֶם הַכּוֹהֲנִים וְהַלְוִיִּם בְּעָרֵי מִגְרְשֵׁיהֶם
וְיִקָּבְצוּ אֵלֵינוּ וְנָסֵבָּה אֶת-אֲרוֹן אֱלוֹהֵינוּ אֵלֵינוּ
כִּי-לֹא דְרַשְׁנֻהוּ בִּימֵי שָׁאוּל
וַיּוֹאמְרוּ כָל-הַקָּהָל לַעֲשׂוֹת כֵּן
כִּי-יָשַׁר הַדָּבָר בְּעֵינֵי כָל-הָעָם...
וַיַּקְהֵל דָּוִיד אֶת-כָּל-יִשְׂרָאֵל מִן-שִׁיחוֹר מִצְרַיִם וְעַד-לְבוֹא חֲמָת
לְהָבִיא אֶת-אֲרוֹן הָאֱלוֹהִים מִקִּרְיַת יְעָרִים
וַיַּעַל דָּוִיד וְכָל-יִשְׂרָאֵל בַּעֲלָתָה
אֶל-קִרְיַת יְעָרִים אֲשֶׁר לִיהוּדָה
לְהַעֲלוֹת מִשָּׁם אֵת אֲרוֹן הָאֱלוֹהִים יְהוָה יוֹשֵׁב הַכְּרוּבִים--אֲשֶׁר-נִקְרָא שֵׁם...
(דבה"י א' יג' 2- 6)
כלומר... "מִן-שִׁיחוֹר מִצְרַיִם" = (במדבר לד' 5) "וְנָסַב הַגְּבוּל מֵעַצְמוֹן נַחְלָה מִצְרָיִם וְהָיוּ תוֹצְאוֹתָיו הַיָּמָּה" = "נחל אל-עריש"...
כאמור... "נַחְלָה מִצְרָיִם" = "נחל איתן" = הגבול הדרומי מערבי...
ואכן... באותם ימים (ימי דוד המלך) עדיין היה "שִׁיחוֹר" נחל מצרים "נחל איתן" (בערוץ אל-עריש) בו זרמו המים אשר בקעו מתוך הסלע אותו היכה משה (פעם 2) "בְּקָדֵשׁ בַּרְנֵעַ" = "א'-נח'ל" בסוף שנה 39 במדבר...
***
ללא ספק לא מדובר בהקשר: "לִשְׁתּוֹת מֵי שִׁיחוֹר" בשתייה של מי הנילוס, אלא באותם מים מופלאים שנבעו בערוץ "נַחְלָה מִצְרָיִם" כפלא מאז היכה משה בסלע...