האם המסורת השתכחה לאחר ימי שלמה?

קוד: ביאור:דברי הימים ב טו3 בתנ"ך

סוג: דיון1

מאת: יצחק צויג, פיידס

אל: דרישת ה' באמצעות חקר המקרא

[על-פי דיון בפורום "דרישת הא-להים באמצעות חקר המקרא" , בין צחי ( zachiz ) לבין פיידס ( Fades )].

צחי: אצל חז"ל ובדורות אחריהם ניתן להיווכח בשימור בלתי רגיל של מסורת בעל-פה. כל המשנה, ואולי אף הגמרא, נכתבו לאחר שנים שהאמרות בהם נשמרו על ידי ספרים-חיים (תלמידים ששיננו את הדברים). אבל מי אמר שכך היה בתקופה הפרסית והלניסטית? ומי אמר שכך היה גם בתקופת המקרא? אין להקיש מכך שחז"ל ידעו לשמור מסורת, שכך גם היה בתקופות קדומות יותר.

שימו לב למקור הבא (דה"ב טו 1-7): " וַעֲזַרְיָהוּ בֶּן-עוֹדֵד, הָיְתָה עָלָיו רוּחַ אֱלֹהִים.  וַיֵּצֵא לִפְנֵי אָסָא, וַיֹּאמֶר לוֹ 'שְׁמָעוּנִי אָסָא וְכָל-יְהוּדָה וּבִנְיָמִן!  ה' עִמָּכֶם בִּהְיוֹתְכֶם עִמּוֹ, וְאִם-תִּדְרְשֻׁהוּ יִמָּצֵא לָכֶם, וְאִם-תַּעַזְבֻהוּ יַעֲזֹב אֶתְכֶם.  וְיָמִים רַבִּים לְיִשְׂרָאֵל,  לְלֹא אֱלֹהֵי אֱמֶת, וּלְלֹא כֹּהֵן מוֹרֶה - וּלְלֹא תוֹרָה.  וַיָּשָׁב בַּצַּר-לוֹ, עַל-ה' אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל; וַיְבַקְשֻׁהוּ, וַיִּמָּצֵא לָהֶם.  וּבָעִתִּים הָהֵם, אֵין שָׁלוֹם לַיּוֹצֵא וְלַבָּא:  כִּי מְהוּמֹת רַבּוֹת, עַל כָּל-יֹשְׁבֵי הָאֲרָצוֹת.  וְכֻתְּתוּ גוֹי-בְּגוֹי, וְעִיר בְּעִיר:  כִּי-אֱלֹהִים הֲמָמָם, בְּכָל-צָרָה.  וְאַתֶּם חִזְקוּ, וְאַל-יִרְפּוּ יְדֵיכֶם:  כִּי יֵשׁ שָׂכָר לִפְעֻלַּתְכֶם"

משם אפשר ללמוד, שכמאה שנה לאחר שלמה המלך, עם ישראל היה במצב של "ללא אלהי אמת וללא כהן מורה וללא תורה":

אז אם בדורות סמוך לשלמה המלך שכחו את התורה, אז מה נאמר על אזובי הקיר שבתקופת בית שני?

פיידס: העברת המסורת אפשרית בדרך של הטענת ספרים על גבי חמורים או בדרך של העברת ה"ראש של תורה" מרב לתלמיד. עם השנים המוקד הולך ועובר מהגישה השנייה לראשונה. ערעור המסורת הוא משהו שעלינו להתמודד איתו כמיטב יכולתנו. אם הוא קרה בתקופה הפרסית אזי הוא בעיה של חכמי אותו דור, שמסרו את התורה הלאה באופן המיטבי בנסיבות העניין. ב"ה לא אלמן ישראל ומעולם לא נשכחה תורה מישראל.

במקור שהבאת, ודאי שאין הכוונה כדבריך, שאם לא כן היה עלינו ללמוד מכאן שאלקים עזבנו ושהכהנים נכחדו ושהתנ"ך אף הוא אבד:

"אז אם בדורות סמוך לשלמה המלך שכחו את התורה, אז מה נאמר על אזובי הקיר שבתקופת בית שני?" - ככל שהמקורות ההיסטוריים שבידינו על תקופה ברורים יותר, כן יקשה עליך לטעון שהמסורת אבדה באותה תקופה. לא שזה באמת צריך לשנות לעניינו אם המסורת נשכחת חלקית - כל עוד אין לך מכונת זמן שבאמצעותה אפשר להחזיר אותה.  

צחי:...לגבי המקור מימי אסא המלך. לא מקובלת עלי הגישה של 'ודאי שאין הכוונה לפשט הפשוט'. אי אפשר להתנער מהפשט, מבלי להסביר אותו אחרת.
אני לא מבין למה אתה קופץ למסקנות שהפשט אומר שהכהנים והתורה נכחדו. אלא הדברים הם פשוטים: אין תורה בישראל, מפני שאין מישהו שיודע להורות אותה. במילים אחרות: המסורת נשתכחה, שהרי מי שאמון עליה הם הכהנים והלווים.

לגבי 'אלהי אמת' אכן הפשט עמך. מדובר כנראה בשיקוצים של ע"ז... לגבי דרישת ה', אני עומד מהאחורי הפירוש שלי שנראה לך מפליג לכת...


פיידס: אני חושב שזה הגיוני להקיש מכך שחז"ל ידעו לשמור מסורת, שכך גם היה בתקופות קדומות יותר. אם נאמנות חז"ל למסורת מוסכמת, גם במובן החיובי של שימור המסורת הקיימת וגם במובן השלילי של דחיית שיטות שאינם תואמות אותה, ממילא חז"ל היו מסרבים לקבל את המסורת המשובשת שנוצרה בדורות שלפניהם...

לגבי המקור מימי אסא המלך: תפתח "מצודת דוד" באתר שהבאת או פירוש דומה ותראה שאפשר לפרש את הפרשה באופן התואם גם הפשט אבל גם את השכל הישר:

רש"י:

תגובות