ארחות פריץ דרכי יהוה

מאת: מורה לתורה משה דין

אל: daian1 @ 013.net

פריץ הוא גבור וגבור בכחו יכול להתפתות למעשה פשע כי יש לאל ידו אבל דוד המלך מזרע פרץ בן-יהודה מעיד כי כגבור הוא לא התפתה לפשע ככתוב:
ספר תהילות פרק יז (ד) לִפְעֻלּוֹת אָדָם בִּדְבַר שְׂפָתֶיךָ אֲנִי שָׁמַרְתִּי אָרְחוֹת פָּרִיץ:
ספר תהילות פרק יח(כב) כִּי שָׁמַרְתִּי דַּרְכֵי יְהֹוָה וְלֹא רָשַׁעְתִּי מֵאֱלֹהָי:
שָׁמַרְתִּי אָרְחוֹת פָּרִיץ = שָׁמַרְתִּי דַּרְכֵי יְהֹוָה
אבל היו ימים לדוד אשר הוא מודה כי למעשה לא שמר ארחות פריץ ולדבריו: כָּשַׁל בַּעֲוֹנִי כֹחִי ככתוב בספר תהילות פרק 31 (יא) כִּי כָלוּ בְיָגוֹן חַיַּי וּשְׁנוֹתַי בַּאֲנָחָה כָּשַׁל בַּעֲוֹנִי כֹחִי וַעֲצָמַי עָשֵׁשׁוּ:

ובספר מצות השבטים של בני ישראל
במצות נפתלי כתוב:
פרק ב
א) ואנכי הייתי קל ברגלי כאחת האיילות, ויועידני אבי לכל בשורה, וגם ברכני להיות כאילה.
ב) כי כאשר ידע היוצר את הכלי כמה יכיל ולפיהו יביא חומר, ככה יצר גם האלהים את הגוויה בדמות הרוח, ולפי כוח הגוף ייפח הרוח.
מי אשר רפה וחלש בגופו אז אין לו כח ולא יוכל להכות איש כי לא נותר לו גבורה לכן נאלץ להפעיל שכלו בחכמתו לאמור כי בלית-ברירה הוא פעל בחכמה
אך חכמה אמיתית תחשב לגיבור עם כח שיש לאל ידו לעשות רעה לנפש חי אך בכל זאת הוא יודע מתי לפעול בחכמתו ולזה יקרא חכם באמת