הביטו אליו ונהרו ופניהם אל יחפרו

יחפרו (כאן ובמקומות נוספים, בעיקר בתהילים) מלשון דבר מחפיר ומבייש ומלשון חפירה, משום שהמתבייש טומן ראשו באדמה כאילו חופר בה. כמו שנאמר:

איוב מ13: "טמנם בעפר יחד פניהם חבש בטמון".

(ישנו גם דמיון צלילי בין עפר וחפר, ועיקרו דבר המתפורר).

וכן השליטים טוחנים פני עניים ומביישים אותם, אין להם הארת פנים, כי לא הולכים בדרך ה':

ישעיהו ג15: "מלכם תדכאו עמי ופני עניים תטחנו נאם אדני ה' צבאות"

או הם מאכילים אותם מה שנקרא בקבלה "לחם ביזיון", הבא בלי מאמץ.

ונהרו מלשון נהרה=אור, אך אולי גם רמז לנהר הזורם כמשל לזרימת החיים?

אז אפשר להרים ראש, כמו שנאמר:

תהלים נז9: "עורה כבודי עורה הנבל וכנור אעירה שחר"