בתהילים לז' חוזרת הפנייה "אל תתחר":
תהלים לז1:
"לדוד אל תתחר במרעים אל תקנא בעשי עולה"
תהלים לז7:
"דום לה' והתחולל לו אל תתחר במצליח דרכו באיש עשה מזמות"
תהלים לז8:
"הרף מאף ועזב חמה אל תתחר אך להרע"
הרעיון מופיע אף במשלי:
משלי כד19:
"אל תתחר במרעים אל תקנא ברשעים"
רש"י (ודומה לו מצודות):
אל תתחר במרעים - מוכיח את ישראל הוא שלא יתחרו בהצלחת המרעים לעשות כמעשיה' כמו (ירמיהו י"ב) ואיך תתחרה את הסוסים לרוץ במרוצתם, האטיר בלע"ז.
ואולם, אפשר לפרש את המילה "תתחר" בשני אופנים: מלשון תחרות ומלשון חרון-אף.
וייתכן ששניהם זה היינו-הך: התחרות נובעת מחרון אף ומקנאת איש ברעהו ואינה מומלצת. אלא עדיף שיעסוק כל אחד בעניינו ויפרגן לאחר.
מה זה אומר על הקפיטליזם?