על הסליחה (כדילמה)

קוד: על הסליחה (כדילמה) בתנ"ך

סוג: בסיס

מאת: חגי הופר

אל: hagaihof @ gmail.com

תהלים פו5: "כי אתה אדני טוב וסלח ורב חסד לכל קראיך"

רמב"ם, הלכות דעות א:

יא   ומצווין אנו ללכת בדרכים אלו הבינוניים, והם הדרכים הטובים והישרים, שנאמר "והלכת, בדרכיו" (דברים כח,ט).  [ו] כך לימדו בפירוש מצוה זו:  מה הוא נקרא חנון, אף אתה היה חנון; מה הוא נקרא רחום, אף אתה היה רחום; מה הוא נקרא קדוש, אף אתה היה קדוש.  ועל דרך זו קראו הנביאים לאל בכל אותן הכינויין, ארך אפיים ורב חסד צדיק וישר תמים גיבור וחזק וכיוצא בהן--להודיע שאלו דרכים טובים וישרים הם, וחייב אדם להנהיג עצמו בהן ולהידמות כפי כוחו.

 

לרשימה זו יש להוסיף: סלח, ולמר – מה הוא טוב וסלח אף אתה היה טוב וסלח.

 

ביהדות מיוחד לכך בעיקר הזמן של ראש השנה ויום כיפורים ונאמר שיש לבקש סליחה עד 3 פעמים:

http://www.kipa.co.il/jew/holidays/kipur/2033.html

ובנצרות – שמדגישה עיקר זה ולכן אין לפטור אותה - אין לכך זמן מסוים ונאמר שיש לסלוח עד 77 פעמים, כלומר עד בכלל:

מתי18:

21 וַיִּגַּשׁ אֵלָיו פֶּטְרוֹס וַיֹּאמֶר לוֹ אֲדֹנִי כַּמַה פְּעָמִים יֶחֱטָא־לִי אָחִי וּמָחַלְתִּי לוֹ הַעַד שֶׁבַע פְּעָמִים׃ 22 וַיֹּאמֶר אֵלָיו יֵשׁוּעַ לֹא־אֹמַר לְךָ עַד־שֶׁבַע פְּעָמִים כִּי עַד־שִׁבְעִים וָשֶׁבַע׃

 [וכן:  מתי 6 14: כי אם-תמחלו לבני-אדם על-חטאתם ימחל גם-לכם אביכם שבשמים

מתי 6 15: ואם לא תמחלו לבני אדם גם-אביכם לא-ימחל לחטאתיכם

קולסיים 3 13: ותשאו איש את-רעהו ותמחלו בהיות לכם ריב איש עם-אחיו כאשר המשיח מחל לכם כן תמחלו גם-אתם]

.

דוגמא טובה לסליחה קיצונית מציגה אתי הילסום, שנרצחה בשואה, אך השאירה לנו את יומניה שהתפרסמו, אף כי לא באותה רמה של יומני אנה פרנק. הילסום הייתה קרובה לפסיכולוגיה ועברה פסיכואנליזה אצל קארל יונג. לבסוף נהייתה אלטרואיסטית קיצונית ואף התנדבה ללכת למחנה. המשפט הידוע ביותר שלה הוא: "הייתי רוצה להיות רטייה על פצעים רבים".

http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%90%D7%AA%D7%99_%D7%94%D7%99%D7%9C%D7%A1%D7%95%D7%9D

 

מקרה אופייני הוא צחוקה אל מול איש גסטפו, צחוק שהרגיז אותו מאוד:

וכך כתבה הילסום ביומנה כשחזרה מהמפגש עם איש הגסטפו: "וזאת החשיבות ההיסטורית של מה שקרה הבוקר הזה - לא שאיזה נער גסטפו אומלל צעק עליי, אלא שבכנות לא התרעמתי עליו, להפך, ריחמתי עליו ממש. הייתי רוצה לשאול אותו: 'הייתה לך ילדות קשה כל כך, או שהחברה שלך בגדה בך... ברצון הייתי מתחילה איתו מיד בטיפול פסיכולוגי בידיעה שהחבר'ה האלה מסוכנים מאוד ברגע שנותנים להם יד חופשית. האשמה היא בשיטה שמשתמשת באנשים כאלה. ואם מדובר על חיסול, אז צריך לחסל את הרע שבאדם, לא את האדם עצמו... מה שמפחיד הוא ששיטות כאלה יכולות לצאת מכוח שליטתו של האדם ולשלוט בו בכוח שטני, במעצבי השיטה ובקורבנותיה כאחת".

http://www.nrg.co.il/online/55/ART2/092/112.html

 

יש הרואים בגישתה של הילסום יפות-נפש לא מציאותית (ועוד שהיא כמו נגד הביטוי השגור: לא נשכח ולא נסלח!), אך בעיניי היא גיבורה אמיתית ו"יפה-נפש" בעיניי זו אינה קללה כי אם ברכה, כי עדיף להיות יפה נפש מאשר מכוער נפש. הילסום מלמדת אותנו את משמעה של הסליחה והחמלה אל מול שיא האכזריות והרוע האנושיים. גישה זו, לדעתי, מעמידה אותה בעמדת יתרון. אמנם היא נרצחה, אך רוחה חיה. ואין להכחיש כי לגישת הסליחה גם אפקטים מרפאים שונים, בלי קשר לשאלה מיהו אובייקט הסליחה. (ראו למשל את הספר "המסע" של ברנדון בייס, בו היא מתארת התגברות על מחלת הסרטן בעקבות שחרור מעצור רגשי). לכן חשוב, לדעתי, להנחיל את ערך הסליחה לציבור הישראלי, משום שערך זה כלל אינו מובן-מאליו (ראו למשל הביטוי "ה' יקום דמו"...).

 

לכן, בתוך ים הרגשות הסוערים –

"תנני ללכת תנני ללכת
לכרוע על חוף הסליחה".

(סליחות, לאה גולדברג).

http://shironet.mako.co.il/artist?type=lyrics&lang=1&prfid=462&wrkid=2413

 

ורק לשם האיזון, גם לגישה המנגדת יש ביטוי בתנ"ך, למשל:

דברים כט19: "לא יאבה ה' סלח לו כי אז יעשן אף ה' וקנאתו באיש ההוא ורבצה בו כל האלה הכתובה בספר הזה ומחה ה' את שמו מתחת השמים"

ירמיהו ה7: "אי לזאת אסלוח לך בניך עזבוני וישבעו בלא אלהים ואשבע אותם וינאפו ובית זונה יתגדדו"

.

[הנ"ל הוא גם הצעה לפעולה בתנועת הנוער]