ויציצו כל-פעלי און = צץ המטה פרח הזדון = אות לבני מרי

מאת: רמי ניר

אל:

הוכחה "לְאוֹת לִבְנֵי-מֶרִי"...

משה ויחזקאל מתעדים לעולם - "לַעֲשׂוֹת אֶת-הַשַּׁבָּת לְאוֹת" - כדלקמן:

(שמות לא' 16 - 17) "וְשָׁמְרוּ בְנֵי-יִשְׂרָאֵל אֶת-הַשַּׁבָּת לַעֲשׂוֹת אֶת-הַשַּׁבָּת לְדוֹרוֹתָם בְּרִית עוֹלָם בֵּינִי וּבֵין בְּנֵי יִשְׂרָאֵל--אוֹת הִוא לְעוֹלָם"...

(יחזקאל כ' 12) "וְגַם אֶת-שַׁבְּתוֹתַי נָתַתִּי לָהֶם לִהְיוֹת לְאוֹת בֵּינִי וּבֵינֵיהֶם--לָדַעַת כִּי אֲנִי יְהוָה מְקַדְּשָׁם"...

כלומר, בימי קדם ידוע היה לכל הגויים כי העולם נברא במשך 7 "ימים" = "תקופות". לפי-כך, נהגו הגויים כולם לחשב לוחות זמנים המושתתים על שבוע בן 7 ימים.

מה שלא היה ידוע, אך נודע רק ביום 38 למסע יציאת מצרים ומאז לכולם ידוע, איזה יום מבין שבעת הימים בשבוע מתעד לעולם את "יוֹם הַשַּׁבָּת" כאות וזיכרון לפלא "וַיִּבָּקְעוּ הַמָּיִם"...

וזאת התעודה:

וַיֵּט מֹשֶׁה אֶת-יָדוֹ עַל-הַיָּם
וַיּוֹלֶךְ יְהוָה אֶת-הַיָּם בְּרוּחַ קָדִים עַזָּה כָּל-הַלַּיְלָה
וַיָּשֶׂם אֶת-הַיָּם לֶחָרָבָה
וַיִּבָּקְעוּ הַמָּיִם...
(שמות יד' 21)

ואמנם, תיעוד זה של "אוֹת יוֹם הַשַּׁבָּת" יעורר הכחשה ושקר חדש בזמן הקרוב ובמיוחד יהיה "לְאוֹת לִבְנֵי-מֶרִי"...

ואכן, חפיפת תעודות הנבואה (תהלים צב' 8)=(יחזקאל ז' 10) מוכיחה כי הרשע והזדון "צָצִים" לפרוח גם בשירת משה וגם בנבואת יחזקאל והקשרם האמיץ הוא "אוֹת יוֹם הַשַּׁבָּת"...

כאמור... "וַיָּצִיצוּ כָּל-פּוֹעֲלֵי אָוֶן" = "צָץ הַמַּטֶּה פָּרַח הַזָּדוֹן"...

ולהלן התיעוד המלא:

1)
כִּי שִׂמַּחְתַּנִי יְהוָה בְּפָעֳלֶךָ בְּמַעֲשֵׂי יָדֶיךָ אֲרַנֵּן
מַה-גָּדְלוּ מַעֲשֶׂיךָ יְהוָה מְאוֹד עָמְקוּ מַחְשְׁבוֹתֶיךָ
אִישׁ-בַּעַר לֹא יֵדָע וּכְסִיל לֹא-יָבִין אֶת-זֹאת.
בִּפְרוֹחַ רְשָׁעִים כְּמוֹ עֵשֶׂב וַיָּצִיצוּ כָּל-פּוֹעֲלֵי אָוֶן לְהִשָּׁמְדָם עֲדֵי-עַד...
וְאַתָּה מָרוֹם--לְעוֹלָם יְהוָה.
כִּי הִנֵּה אוֹיְבֶיךָ יְהוָה--כִּי-הִנֵּה אוֹיְבֶיךָ יוֹאבֵדוּ
יִתְפָּרְדוּ כָּל-פּוֹעֲלֵי אָוֶן...
תהלים צב' 5 - 10)

2)
וְלֹא-תָחוֹס עֵינִי וְלֹא אֶחְמוֹל
כִּדְרָכַיִךְ עָלַיִךְ אֶתֵּן
וְתוֹעֲבוֹתַיִךְ בְּתוֹכֵךְ תִּהְיֶיןָ
וִידַעְתֶּם כִּי אֲנִי יְהוָה מַכֶּה...
הִנֵּה הַיּוֹם הִנֵּה בָאָה
יָצְאָה הַצְּפִרָה--צָץ הַמַּטֶּה פָּרַח הַזָּדוֹן
הֶחָמָס קָם לְמַטֵּה-רֶשַׁע
לֹא-מֵהֶם וְלֹא מֵהֲמוֹנָם
וְלֹא מֶהֱמֵהֶם--וְלֹא-נוֹהַּ בָּהֶם...
(יחזקאל ז' 9 - 11)

3)
וַיְדַבֵּר מֹשֶׁה אֶל-בְּנֵי יִשְׂרָאֵל
וַיִּתְּנוּ אֵלָיו כָּל-נְשִׂיאֵיהֶם מַטֶּה לְנָשִׂיא אֶחָד מַטֶּה לְנָשִׂיא אֶחָד לְבֵית אֲבוֹתָם--שְׁנֵים עָשָׂר מַטּוֹת
וּמַטֵּה אַהֲרוֹן בְּתוֹךְ מַטּוֹתָם
וַיַּנַּח מֹשֶׁה אֶת-הַמַּטּוֹת, לִפְנֵי יְהוָה בְּאוֹהֶל הָעֵדֻת
וַיְהִי מִמָּחֳרָת וַיָּבוֹא מֹשֶׁה אֶל-אוֹהֶל הָעֵדוּת
וְהִנֵּה פָּרַח מַטֵּה-אַהֲרוֹן לְבֵית לֵוִי
וַיּוֹצֵא פֶרַח וַיָּצֵץ צִיץ וַיִּגְמוֹל שְׁקֵדִים...
וַיּוֹצֵא מֹשֶׁה אֶת-כָּל-הַמַּטּוֹת מִלִּפְנֵי יְהוָה
אֶל-כָּל-בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וַיִּרְאוּ וַיִּקְחוּ אִישׁ מַטֵּהוּ
וַיּוֹאמֶר יְהוָה אֶל-מֹשֶׁה
הָשֵׁב אֶת-מַטֵּה אַהֲרוֹן לִפְנֵי הָעֵדוּת לְמִשְׁמֶרֶת לְאוֹת לִבְנֵי-מֶרִי
וּתְכַל תְּלוּנּוֹתָם מֵעָלַי וְלֹא יָמֻתוּ
וַיַּעַשׂ מֹשֶׁה כַּאֲשֶׁר צִוָּה יְהוָה אוֹתוֹ כֵּן עָשָׂה...
(במדבר יז' 21 - 26)