מה יציב? (רעיון לפסח)

קוד: מה יציב? (רעיון לפסח) בתנ"ך

סוג: בסיס

מאת: חגי הופר

אל: hagaihof @ gmail.com

מה יציב?
(מוביל לרעיון לפסח, התשע"ג).
התנ"ך אומר כי הצדיק לא ימוט:
משלי י30: "צדיק לעולם בל ימוט ורשעים לא ישכנו ארץ" (ובעוד מקומות רעיון דומה).
וגם - תהלים א3: "והיה כעץ שתול על פלגי מים אשר פריו יתן בעתו ועלהו לא יבול וכל אשר יעשה יצליח"
אבל לפעמים הוא מט:
משלי כה26: "מעין נרפש ומקור משחת צדיק מט לפני רשע"
וגם - משלי כד16: "כי שבע יפול צדיק וקם ורשעים יכשלו ברעה"
תהלים יא3: "כי השתות יהרסון צדיק מה פעל"
אולי הכוונה היא שיש לו תקומה, לעומת הרשע שאין לו:
משלי ו15: "על כן פתאם יבוא אידו פתע ישבר ואין מרפא"
משלי כט1: "איש תוכחות מקשה ערף פתע ישבר ואין מרפא"
והוא שאמר רבי נחמן מברסלב "הירידה היא תכלית העלייה".

מעניין לעניין, כתוב:
תהלים קכה1: "שיר המעלות הבטחים בה' כהר ציון לא ימוט לעולם ישב"
האם הכוונה שהמקדש שבהר ציון לא ימוט? והרי הוא מט! או שאולי הכוונה להר עצמו, אך אז למה לבחור דווקא בו ולא בכל הר אחר? והאם זו הדוגמא הטובה ביותר לנצחיות ה'? אכן, לדעתי הנביא חולק על השקפה זו:
ישעיהו נד10: "כי ההרים ימושו והגבעות תמוטנה וחסדי מאתך לא ימוש וברית שלומי לא תמוט אמר מרחמך ה'".
כעניין הנאמר: תהלים קו1: "הללויה הודו לה' כי טוב כי לעולם חסדו".

אך בזה לא מסתיימים הדברים, שהרי מצאנו שגם עניין זה מותנה:
דברים ז12: "והיה עקב תשמעון את המשפטים האלה ושמרתם ועשיתם אתם ושמר ה' אלהיך לך את הברית ואת החסד אשר נשבע לאבתיך"
ובאמת לפעמים הוא נמנע:
ירמיהו טז5: "כי כה אמר ה' אל תבוא בית מרזח ואל תלך לספוד ואל תנד להם כי אספתי את שלומי מאת העם הזה נאם ה' את החסד ואת הרחמים"
אז מה נצחי ומה יציב? נראה ששום דבר על פני הארץ! או שאולי גם כאן זו ירידה לשם עלייה? כעניין הנאמר שוב בישעיה המנחם: ישעיהו נז16: "כי לא לעולם אריב ולא לנצח אקצוף כי רוח מלפני יעטוף ונשמות אני עשיתי".
וכן כתוב שה' גועל בישראל:
ויקרא כו30: "והשמדתי את במתיכם והכרתי את חמניכם ונתתי את פגריכם על פגרי גלוליכם וגעלה נפשי אתכם"
אך גם לא גועל:
ויקרא כו44: "ואף גם זאת בהיותם בארץ איביהם לא מאסתים ולא געלתים לכלתם להפר בריתי אתם כי אני ה' אלהיהם"
גועל, אבל לא לכלותם.
וזהו תמצית ההיסטוריה היהודית, כפי שאומרים בפסח: "שבכל דור ודור עומדים עלינו לכלותנו והקב"ה מצילנו מידם". ראיתי בסדרה החדשה "ליבוביץ – אמונה, אדמה, אדם" שהפנו לפרופ' ליבוביץ את המשפט הזה והוא ענה: זה לא נכון! בכל דור ודור הקב"ה לא מצילנו מידם, אלא אנו מעונים ונטבחים על ידם!". ובכן, האמת היא שגם זה נכון וגם זה נכון, כאמור: גועל, אבל לא לכלותם, כרעיון השארית המופיע גם בישעיה. ולמה זה כך? ההסבר של התנ"ך הוא: עמוס ג2: "רק אתכם ידעתי מכל משפחות האדמה על כן אפקד עליכם את כל עונתיכם".

ועוד, בסוף הפרק "אדמה" ליבוביץ' 'מנבא': 'אינני בטוח שמדינת ישראל תמשיך להתקיים בעתיד' (בערך כך). ודברים אלה נראים מתאימים להגיון איתו עבדנו עד כה. אבל עם כל הכבוד להיותו אדם גדול ואולי אף נביא מודרני – הוא התריע כבר במוצאי ששת הימים שהשטחים הכבושים יהוו בעיה וצפה את רצח רבין – הרי שנביא אחר, גדול ממנו (אף כי גם מוקדם ממנו ובהנחה שהוא אכן מדבר על תקופתנו) חולק עליו ואומר: עמוס ט15: "ונטעתים על אדמתם ולא ינתשו עוד מעל אדמתם אשר נתתי להם אמר ה' אלהיך". אך דומני שליבוביץ' רק רצה להדגיש את הדחיפות של תוכחתו ובאמת (אם אני זוכר נכון) סייג את אמירתו זו.