קוד: איוב - עיקר הטענות בתנ"ך
סוג: כלל
מאת: חגי הופר
אל:
איוב עיקר הטענות
"הדעה המיוחסת לאיוב נוטה אחר דעת אריסטו. דעת אליפז נוטה אחרי דעת תורתנו. דעת בלדד נוטה אחר שיטת המעתזלה. ודעת צופר נוטה אחר שיטת האשעריה. אלה היו הדעות הקדומות על ההשגחה."
http://press.tau.ac.il/perplexed/chapters/chap_3_23.htm
אליפז – "העונשים באים מן השמים על חטאים שבני אדם חוטאים" (ישעיהו לייבוביץ, שיחות על מבחר פרקי נבואה, עמ' 325).
בלדד – "תשלום גמול לעתיד לבוא" (שם, שם).
צופר – "אין אלוהים חייב בדין וחשבון על החלטותיו ופעולותיו" (שם, שם).
אחרי שעיינתי במורה נבוכים חלק ג פרק כג, שם הרמב"ם מאבחן כל אחד מדוברי ספר איוב לפי שיטה פילוסופית מסוימת, ועיינתי גם בפירוש של ישעיהו לייבוביץ על פרק זה דרך שיחה עם תלמידים, פניתי לבדוק האם זה באמת כך, וגיליתי שזה לא לגמרי כך – לא ניתן לאבחן, לדעתי, שיטה פילוסופית מיוחדת לכל דובר, שכן הם חוזרים זה על דברי זה, וגם מה שהם מבטאים לא בהכרח חופף לשיטות שהרמב"ם מזכיר. זו דעתי הראשונית, ואולי אני טועה. בכל אופן נותר מהחקירה הזו תיאור של מהן באמת עיקר הטענות המוזכרות בספר איוב והריהן לפניכם:
אליפז:
ד: יז הַאֱנוֹשׁ, מֵאֱלוֹהַּ יִצְדָּק; אִם מֵעֹשֵׂהוּ, יִטְהַר-גָּבֶר.
ה: יז הִנֵּה אַשְׁרֵי אֱנוֹשׁ, יוֹכִחֶנּוּ אֱלוֹהַּ; וּמוּסַר שַׁדַּי, אַל-תִּמְאָס.
אלוהים צודק ואין ביכולת האדם לשפוט אותו. ויש לראות את הייסורים כברכה, כמאמר משלי.
איוב:
ו: כד הוֹרוּנִי, וַאֲנִי אַחֲרִישׁ; וּמַה-שָּׁגִיתִי, הָבִינוּ לִי.
ז: כ חָטָאתִי, מָה אֶפְעַל לָךְ-- נֹצֵר הָאָדָם:
לָמָה שַׂמְתַּנִי לְמִפְגָּע לָךְ; וָאֶהְיֶה עָלַי לְמַשָּׂא.
כא וּמֶה, לֹא-תִשָּׂא פִשְׁעִי-- וְתַעֲבִיר אֶת-עֲוֹנִי:
כִּי-עַתָּה, לֶעָפָר אֶשְׁכָּב; וְשִׁחַרְתַּנִי וְאֵינֶנִּי.
גם אם חטאתי, מדוע אלוהים לא סולח לי?
בלדד:
ח: ג הַאֵל, יְעַוֵּת מִשְׁפָּט; וְאִם-שַׁדַּי, יְעַוֵּת-צֶדֶק.
ד אִם-בָּנֶיךָ חָטְאוּ-לוֹ; וַיְשַׁלְּחֵם, בְּיַד-פִּשְׁעָם.
ה אִם-אַתָּה, תְּשַׁחֵר אֶל-אֵל; וְאֶל-שַׁדַּי, תִּתְחַנָּן.
ו אִם-זַךְ וְיָשָׁר, אָתָּה: כִּי-עַתָּה, יָעִיר עָלֶיךָ; וְשִׁלַּם, נְוַת צִדְקֶךָ.
ז וְהָיָה רֵאשִׁיתְךָ מִצְעָר; וְאַחֲרִיתְךָ, יִשְׂגֶּה מְאֹד.
חזור בתשובה ואלוהים ירחם עליך.
איוב:
ט: כא תָּם-אָנִי, לֹא-אֵדַע נַפְשִׁי; אֶמְאַס חַיָּי.
כב אַחַת, הִיא: עַל-כֵּן אָמַרְתִּי--תָּם וְרָשָׁע, הוּא מְכַלֶּה.
י: ב אֹמַר אֶל-אֱלוֹהַּ, אַל-תַּרְשִׁיעֵנִי; הוֹדִיעֵנִי, עַל מַה-תְּרִיבֵנִי.
ג הֲטוֹב לְךָ, כִּי תַעֲשֹׁק--כִּי-תִמְאַס, יְגִיעַ כַּפֶּיךָ; וְעַל-עֲצַת רְשָׁעִים הוֹפָעְתָּ.
אך אני תם, ונראה שה' מעניש את התם כמו את הרשע, והוא אינו מודיע לי למה.
צופר:
יא: יד אִם-אָוֶן בְּיָדְךָ, הַרְחִיקֵהוּ; וְאַל-תַּשְׁכֵּן בְּאֹהָלֶיךָ עַוְלָה.
טו כִּי-אָז, תִּשָּׂא פָנֶיךָ מִמּוּם; וְהָיִיתָ מֻצָק, וְלֹא תִירָא.
שוב, חזור בתשובה ומצבך ישתפר.
איוב:
יב: ג גַּם-לִי לֵבָב, כְּמוֹכֶם--לֹא-נֹפֵל אָנֹכִי מִכֶּם; וְאֶת-מִי-אֵין כְּמוֹ-אֵלֶּה.
ד שְׂחֹק לְרֵעֵהוּ, אֶהְיֶה--קֹרֵא לֶאֱלוֹהַּ, וַיַּעֲנֵהוּ; שְׂחוֹק, צַדִּיק תָּמִים.
יג: ב כְּדַעְתְּכֶם, יָדַעְתִּי גַם-אָנִי: לֹא-נֹפֵל אָנֹכִי מִכֶּם.
ג אוּלָם--אֲנִי, אֶל-שַׁדַּי אֲדַבֵּר; וְהוֹכֵחַ אֶל-אֵל אֶחְפָּץ.
יד: טו תִּקְרָא, וְאָנֹכִי אֶעֱנֶךָּ; לְמַעֲשֵׂה יָדֶיךָ תִכְסֹף.
אני מעוניין שה' יענה לי. [ונראה שהוא מתייחס לאפשרות הזו ביב-ד כשחוק.]
אליפז:
טו: יד מָה-אֱנוֹשׁ כִּי-יִזְכֶּה; וְכִי-יִצְדַּק, יְלוּד אִשָּׁה.
אדם לא יכול להיות תם לגמרי.
איוב:
טז: יז עַל, לֹא-חָמָס בְּכַפָּי; וּתְפִלָּתִי זַכָּה.
יז: טו וְאַיֵּה, אֵפוֹ תִקְוָתִי; וְתִקְוָתִי, מִי יְשׁוּרֶנָּה.
אני תם. ומה תקוותי?
בלדד:
יח: ה גַּם אוֹר רְשָׁעִים יִדְעָךְ; וְלֹא-יִגַּהּ, שְׁבִיב אִשּׁוֹ.
רשעים סופם רע. [האם הוא רומז שאיוב רשע?].
איוב:
יט: ו דְּעוּ-אֵפוֹ, כִּי-אֱלוֹהַּ עִוְּתָנִי; וּמְצוּדוֹ, עָלַי הִקִּיף.
מיד ה' בא לי זאת.
צופר:
כ: כט זֶה, חֵלֶק-אָדָם רָשָׁע--מֵאֱלֹהִים; וְנַחֲלַת אִמְרוֹ מֵאֵל.
כן, זה בא לך בגלל מעשי רשע.
איוב:
כא: ז מַדּוּעַ, רְשָׁעִים יִחְיוּ; עָתְקוּ, גַּם-גָּבְרוּ חָיִל.
[כאן איוב מפתיע במפנה:] הרי רשעים חיים טוב!
אליפז:
כב: כג אִם-תָּשׁוּב עַד-שַׁדַּי, תִּבָּנֶה; תַּרְחִיק עַוְלָה, מֵאָהֳלֶךָ.
שוב, חזור בתשובה ויהיה טוב.
איוב:
כג: י כִּי-יָדַע, דֶּרֶךְ עִמָּדִי; בְּחָנַנִי, כַּזָּהָב אֵצֵא.
כד: א מַדּוּעַ--מִשַּׁדַּי, לֹא-נִצְפְּנוּ עִתִּים; וְיֹדְעָו, לֹא-חָזוּ יָמָיו.
שוב, אני תם. [ואת כד-א נראה לפרש – אלוהים יודע כל אך אנו לא יודעים אותו]
בלדד:
כה: ד וּמַה-יִּצְדַּק אֱנוֹשׁ עִם-אֵל; וּמַה-יִּזְכֶּה, יְלוּד אִשָּׁה.
שוב, אדם לא יכול להיות תם לגמרי. [קודם אמר זאת אליפז].
איוב:
כו: ג מַה-יָּעַצְתָּ, לְלֹא חָכְמָה; וְתֻשִׁיָּה, לָרֹב הוֹדָעְתָּ.
כז: ה חָלִילָה לִּי, אִם-אַצְדִּיק אֶתְכֶם:
עַד-אֶגְוָע-- לֹא-אָסִיר תֻּמָּתִי מִמֶּנִּי.
כח: יב וְהַחָכְמָה, מֵאַיִן תִּמָּצֵא; וְאֵי זֶה, מְקוֹם בִּינָה.
כט: ב מִי-יִתְּנֵנִי כְיַרְחֵי-קֶדֶם; כִּימֵי, אֱלוֹהַּ יִשְׁמְרֵנִי.
ל: לא וַיְהִי לְאֵבֶל, כִּנֹּרִי; וְעֻגָבִי, לְקוֹל בֹּכִים.
לא: ו יִשְׁקְלֵנִי בְמֹאזְנֵי-צֶדֶק; וְיֵדַע אֱלוֹהַּ, תֻּמָּתִי.
שוב, אני תם. ויש דברים לא ידועים. ואני מתגעגע לעברי [קצת נוסטלגיה].
אליהו:
לב: ב וַיִּחַר אַף, אֱלִיהוּא בֶן-בַּרַכְאֵל הַבּוּזִי-- מִמִּשְׁפַּחַת-רָם:
בְּאִיּוֹב, חָרָה אַפּוֹ-- עַל-צַדְּקוֹ נַפְשׁוֹ, מֵאֱלֹהִים.
ג וּבִשְׁלֹשֶׁת רֵעָיו, חָרָה אַפּוֹ:
עַל אֲשֶׁר לֹא-מָצְאוּ מַעֲנֶה-- וַיַּרְשִׁיעוּ, אֶת-אִיּוֹב.
לג: יג מַדּוּעַ, אֵלָיו רִיבוֹתָ: כִּי כָל-דְּבָרָיו, לֹא יַעֲנֶה.
יד כִּי-בְאַחַת יְדַבֶּר-אֵל; וּבִשְׁתַּיִם, לֹא יְשׁוּרֶנָּה.
טו בַּחֲלוֹם, חֶזְיוֹן לַיְלָה--בִּנְפֹל תַּרְדֵּמָה, עַל-אֲנָשִׁים; בִּתְנוּמוֹת, עֲלֵי מִשְׁכָּב.
טז אָז יִגְלֶה, אֹזֶן אֲנָשִׁים; וּבְמֹסָרָם יַחְתֹּם.
למה אמרת שה' לא עונה? הוא עונה בנבואה בחלום.
... כג אִם-יֵשׁ עָלָיו, מַלְאָךְ--מֵלִיץ, אֶחָד מִנִּי-אָלֶף: לְהַגִּיד לְאָדָם יָשְׁרוֹ.
כד וַיְחֻנֶּנּוּ--וַיֹּאמֶר, פְּדָעֵהוּ מֵרֶדֶת שָׁחַת; מָצָאתִי כֹפֶר.
... כט הֶן-כָּל-אֵלֶּה, יִפְעַל-אֵל-- פַּעֲמַיִם שָׁלוֹשׁ עִם-גָּבֶר.
ל לְהָשִׁיב נַפְשׁוֹ, מִנִּי-שָׁחַת-- לֵאוֹר, בְּאוֹר הַחַיִּים.
אם יש לך זכויות ה' יסלח לך.
לד: יב אַף-אָמְנָם, אֵל לֹא-יַרְשִׁיעַ; וְשַׁדַּי, לֹא-יְעַוֵּת מִשְׁפָּט.
לה: יד אַף כִּי-תֹאמַר, לֹא תְשׁוּרֶנּוּ; דִּין לְפָנָיו, וּתְחוֹלֵל לוֹ.
האל צודק ואף אם אינך רואה אותו [או שאתה חושב שהוא לא רואה אותך] שפוך לפניו שיחך.
לו: כא הִשָּׁמֶר, אַל-תֵּפֶן אֶל-אָוֶן: כִּי-עַל-זֶה, בָּחַרְתָּ מֵעֹנִי.
כב הֶן-אֵל, יַשְׂגִּיב בְּכֹחוֹ; מִי כָמֹהוּ מוֹרֶה.
לז: כג שַׁדַּי לֹא-מְצָאנֻהוּ, שַׂגִּיא-כֹחַ; וּמִשְׁפָּט וְרֹב-צְדָקָה, לֹא יְעַנֶּה.
אל תתיאש כי אלוהים גדול וכל-יכול, גם אם הוא בלתי-נראה.
אלוהים:
לח: ד אֵיפֹה הָיִיתָ, בְּיָסְדִי-אָרֶץ; הַגֵּד, אִם-יָדַעְתָּ בִינָה.
לא היית בבריאה ולכן אינך יכול להבין את דרכי.