תוספת ל: איוב יח

מאת: חגי הופר

אל:

"עד אנה תשימון קנצי למילין תבינו ואחר נדבר. מדוע נחשבנו כבהמה נטמינו בעינכם" (איוב, יח', 2-3).
ראשית יש לשים לב, כי בלדד מדבר כביכול אל איוב, אבל הוא משתמש בלשון רבים, כמו לומר - זוהי דרך כל בני האדם. ומהי דרך זו? קנצי מפרש רש"י לשון סוף, כך שקנצי למילין יהיה סוף לדבר, כלומר - מי אומר את המילה האחרונה, שזו מהות כל הדיאלוג ביניהם כביכול. לבד מזאת נאמר שהמילה מזכירה את מילת הסלנג קונץ', כך שפירוש מודרני, היתולי משהו, יאמר, עד אנה תשתמשו במשחקי מילים, וזה דווקא בלדד אומר.
תבינו ואחר נדבר. יש כאן את שאלת התרנגולת והביצה - כי איך יוכלו להבין אם לא ידברו תחילה, אך גם איך יוכלו לדבר אם לא יבינו, יהיה זה כמו במגדל בבל, בו איש לא הבין את לשון חברו. ושוב, זה בלדד אומר, איוב לעומתו יכול לתפוש בגרסת נדבר ואחר נבין, או כאומר קודם כל נחמו אותי בדברים. על כל פנים יש קשר בין דיבור והבנה. כך הוא גם בלומר את הדבר הנכון.
נטמינו. מפרש רש"י לשון אטימות. והוא קרוב ללשון טומאה. ואכן האטימות המשרדית של גופי השלטון יש בה מלשון טומאה. מאידך, הדבר מזכיר לי את התופעה של ההתנשאות הדתית המעיקה על כל מי שאיננו דתי, עד כי נוכל לומר - מדוע נחשבנו כבהמה, הרי כולנו בני אדם, אב אחד לכולנו, והיותך דתי או לא לא בהכרח מהווה איניקציה לטוהר מעשיך. זהו על כל פנים, לדעתי, ה'קאץ' המסוכן שבדת. ושוב, כאן בלדד אומר את זה כלפי איוב, שדוחה את דברי רעיו - ובצדק - אך נראה לי יותר שאיוב יכול לומר את זה כלפי בלדד ורעיו, בבחינת - הפוסל במומו פוסל.