מאת: חגי הופר
אל:
נכתב ב: 05:35:11 30.06.2009, כתוספת/תגובה ל: איוב לח
ויען ה' את איוב מנהסערה ויאמר" (איוב, לח', 1).
ה' עונה את איוב מן הסערה. מילה זו אף מודגשת בכתיבה המיוחד כמילה אחת.
כבר נתקלנו בה' או באי כוחו בהקשר של סערה, כך במעמד הר סיני מלא האש והעשן וכך בעלייתו של אליהו בסערה השמיימה. ועניין זה מופיע עוד כמה פעמים במקרא.
בלשון הפילוסופיה המודרנית, נוכל לכנות את הסערה - עירבוב קטגוריות בינריות. אלה הן דרכי החשיבה הרגילות, הרציונליות, והנה מכאן אנו רואים, שה' לא מופיע בהן אלא בעירבובם, במה שהוא מעבר להן, שהרי לא יכול שכל אנושי להבין את מציאות האל. אבל כדרכי אדם מורים לנו כן ללכת לפי דרכי השכל, שכן על דרכי האל נאמר לנו - "
כולם נכחים למבין וישרים למצאי דעת
" (משלי, ח', 9).
וכן מנגד למאמרנו כאן במפגש ה' עם אליהו נאמר כי הוא בא "
בקול דממה דקה
", או אולי כמו לומר - השקט שלפני או אחרי הסערה. על כל פנים ממקורנו כאן נראה כי דרכו של ה' היא בסער. ולהטעמת העניין טוב אם נצטט את אלתרמן - "
כי סערת עליי לנצח אנגנך
".