קדושה בבקר כי הוא ראשית דרכי אל

מאת: מורה לתורה משה דין

אל: DAIAN1 @ 013.NET

בספר איוב פרק מ כתוב:
(טו) הִנֵּה נָא בְהֵמוֹת אֲשֶׁר עָשִׂיתִי עִמָּךְ חָצִיר כַּבָּקָר יֹאכֵל:
(טז) הִנֵּה נָא כֹחוֹ בְמָתְנָיו וְאֹנוֹ בִּשְׁרִירֵי בִטְנוֹ:
(יז) יַחְפֹּץ זְנָבוֹ כְמוֹ אָרֶז גִּידֵי פַחֲדָו {פַחֲדָיו} יְשׂרָגוּ:
(יח) עֲצָמָיו אֲפִיקֵי נְחוּשָׁה גְּרָמָיו כִּמְטִיל בַּרְזֶל:
(יט) הוּא רֵאשִׁית דַּרְכֵי אֵל הָעֹשׂוֹ יַגֵּשׁ חַרְבּוֹ:
(כ) כִּי בוּל הָרִים יִשְׂאוּ לוֹ וְכָל חַיַּת הַשָּׂדֶה יְשַׂחֲקוּ שָׁם:

אמונת ההודים כי הפרה קדושה זה לא רחוק מהמציאות כי יש קדושה בבקר ולו יקרא "בשר הקודש"
ככתוב בספר הנביא חגי פרק ב ככתוב:(יב) הֵן יִשָּׂא אִישׁ בְּשַׂר קֹדֶשׁ
וגם בפרשת חוקת התורה מכינים מהפרה האדומה את החומר המטהר ביותר עלי אדמות הלא הוא אפר פרה אדומה המשמש להכנת מי נידה מי חטאת הם לחטא ולטהר
וגם בספר במדבר פרק ח כתוב:
(ה) וַיְדַבֵּר יְהֹוָה אֶל משֶׁה לֵּאמֹר:
(ו) קַח אֶת הַלְוִיִּם מִתּוֹךְ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְטִהַרְתָּ אֹתָם:
(ז) וְכֹה תַעֲשֶׂה לָהֶם לְטַהֲרָם הַזֵּה עֲלֵיהֶם מֵי חַטָּאת וְהֶעֱבִירוּ תַעַר עַל כָּל בְּשָׂרָם וְכִבְּסוּ בִגְדֵיהֶם וְהִטֶּהָרוּ:
(ח) וְלָקְחוּ פַּר בֶּן בָּקָר וּמִנְחָתוֹ סֹלֶת בְּלוּלָה בַשָּׁמֶן וּפַר שֵׁנִי בֶן בָּקָר תִּקַּח לְחַטָּאת:
(ט) וְהִקְרַבְתָּ אֶת הַלְוִיִּם לִפְנֵי אֹהֶל מוֹעֵד וְהִקְהַלְתָּ אֶת כָּל עֲדַת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל:
(י) וְהִקְרַבְתָּ אֶת הַלְוִיִּם לִפְנֵי יְהֹוָה וְסָמְכוּ בְנֵי יִשְׂרָאֵל אֶת יְדֵיהֶם עַל הַלְוִיִּם:
(יא) וְהֵנִיף אַהֲרֹן אֶת הַלְוִיִּם תְּנוּפָה לִפְנֵי יְהֹוָה מֵאֵת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְהָיוּ לַעֲבֹד אֶת עֲבֹדַת יְהֹוָה:
(יב) וְהַלְוִיִּם יִסְמְכוּ אֶת יְדֵיהֶם עַל רֹאשׁ הַפָּרִים וַעֲשֵׂה אֶת הָאֶחָד חַטָּאת וְאֶת הָאֶחָד עֹלָה לַיהֹוָה לְכַפֵּר עַל הַלְוִיִּם:

ובכן שימו לב כי בני ישראל יסמכו ידיהם על הלוים הנבדלים לקדושה והלוים יסמכו ידיהם על ראש הפרים כי הפרים קדושים יותר ולו מבחינה חומרית
ובספר שמות פרק לד כתוב:
ספר שמות פרק לד
(א) וַיֹּאמֶר יְהֹוָה אֶל משֶׁה פְּסָל לְךָ שְׁנֵי לֻחֹת אֲבָנִים כָּרִאשֹׁנִים וְכָתַבְתִּי עַל הַלֻּחֹת אֶת הַדְּבָרִים אֲשֶׁר הָיוּ עַל הַלֻּחֹת הָרִאשֹׁנִים אֲשֶׁר שִׁבַּרְתָּ:
(ב) וֶהְיֵה נָכוֹן לַבֹּקֶר וְעָלִיתָ בַבֹּקֶר אֶל הַר סִינַי וְנִצַּבְתָּ לִי שָׁם עַל רֹאשׁ הָהָר:
(ג) וְאִישׁ לֹא יַעֲלֶה עִמָּךְ וְגַם אִישׁ אַל יֵרָא בְּכָל הָהָר גַּם הַצֹּאן וְהַבָּקָר אַל יִרְעוּ אֶל מוּל הָהָר הַהוּא:

ובכן כתוב פה כי גם הצאן והבקר שמופיעים אחרונים בפסוק כי על אף קדושתם לא ירעו בהר
הצאן והבקר קדושים כי לחם אלהים המה
אך ההודים בהודו הרחיקו לכת כי הבקר הוא להם כאחד מאליליהם לאמור כי הם מקדשים את הבקר מבחינה רוחנית כאליל כעגל זהב אך אנחנו בני ישראל הבקר קדוש לנו מבחינה חומרית כלחם אלהים לאוכל וגם כחומר מחטא בתהליך של אפר פרה אדומה
הגבול הדק הזה בין קדושת הפרה כחומר או כרוח נפרץ כאשר בני ישראל עשו עגל זהב ואמרו אלה אלהיך ישראל כי הבקר הוא קדוש מבחינה חומרית כי בשרו קדוש אך בני ישראל השתחוו לצלם הבקר ככתוב בספר תהילות פרק קו:
(יט) יַעֲשׂוּ עֵגֶל בְּחֹרֵב וַיִּשְׁתַּחֲווּ לְמַסֵּכָה:
(כ) וַיָּמִירוּ אֶת כְּבוֹדָם בְּתַבְנִית שׁוֹר אֹכֵל עֵשֶׂב:
(כא) שָׁכְחוּ אֵל מוֹשִׁיעָם עֹשֶׂה גְדֹלוֹת בְּמִצְרָיִם:

ובכן יש לעג לאוכלי העשבים כי הם בדרגה נמוכה מבחינה רוחנית לכן כאשר האדם הראשון חטא אמר לו אלהים כי אתה האדם נתתיך לאכול מפרי העץ אך כעת ירדת ברמה הרוחנית וְקוֹץ וְדַרְדַּר תַּצְמִיחַ לָךְ וְאָכַלְתָּ אֶת עֵשֶׂב הַשָּׂדֶה: ובכן השור הוא בדרגה רוחנית נמוכה אך בשרו בדרגה חומרית גבוהה וקדושה