"בַּכֵּסֶה לְיוֹם חַגֵּנוּ"

מאת: רמי ניר

אל:

יש לקרוא את פרק (תהלים פא') כולו...
אז נבין את כוונת שלושת המלים "בַּכֵּסֶה לְיוֹם חַגֵּנוּ"...
והלא המזמור מתעד מנהגים הנהוגים בחג שביום א' בחודש השביעי...
(בימינו נקרא חג זה "ראש השנה")

"לַמְנַצֵּחַ עַל-הַגִּתִּית לְאָסָף"

"הַרְנִינוּ לֵאלֹהִים עוּזֵּנוּ"
"הָרִיעוּ לֵאלֹהֵי יַעֲקֹב"
"שְׂאוּ-זִמְרָה וּתְנוּ-תֹף"
"כִּנּוֹר נָעִים עִם-נָבֶל"

"תִּקְעוּ בַחֹדֶשׁ שׁוֹפָר" - כלומר, בראש חודש...
"בַּכֵּסֶה לְיוֹם חַגֵּנוּ" - כאשר הירח מכוסה ביום א' בחודש השביעי (תשרי)...
"כִּי חֹק לְיִשְׂרָאֵל הוּא" - החוק בחג בחודש השביעי...
"מִשְׁפָּט לֵאלֹהֵי יַעֲקֹב" - "מקרא קודש" - על מה ולמה מזכירים בחג זה:

"עֵדוּת בִּיהוֹסֵף שָׂמוֹ"
"בְּצֵאתוֹ עַל-אֶרֶץ מִצְרָיִם"
"שְׂפַת לֹא-יָדַעְתִּי אֶשְׁמָע"
"הֲסִירוֹתִי מִסֵּבֶל שִׁכְמוֹ"

"כַּפָּיו מִדּוּד תַּעֲבֹרְנָה"
"בַּצָּרָה קָרָאתָ וָאֲחַלְּצֶךָּ"
"אֶעֶנְךָ בְּסֵתֶר רַעַם"
"אֶבְחָנְךָ עַל-מֵי מְרִיבָה סֶלָה"

"שְׁמַע עַמִּי"
"וְאָעִידָה בָּךְ"
"יִשְׂרָאֵל אִם-תִּשְׁמַע-לִי"
"לֹא-יִהְיֶה בְךָ אֵל זָר"

"וְלֹא תִשְׁתַּחֲוֶה לְאֵל נֵכָר"
"אָנֹכִי יְהוָה אֱלֹהֶיךָ"
"הַמַּעַלְךָ מֵאֶרֶץ מִצְרָיִם"
"הַרְחֶב-פִּיךָ וַאֲמַלְאֵהוּ"

"וְלֹא-שָׁמַע עַמִּי לְקוֹלִי"
"וְיִשְׂרָאֵל לֹא-אָבָה לִי"
"וָאֲשַׁלְּחֵהוּ בִּשְׁרִירוּת לִבָּם"
"יֵלְכוּ בְּמוֹעֲצוֹתֵיהֶם"

"לוּ--עַמִּי שֹׁמֵעַ לִי"
"יִשְׂרָאֵל בִּדְרָכַי יְהַלֵּכוּ"
"כִּמְעַט אוֹיְבֵיהֶם אַכְנִיעַ"
"וְעַל צָרֵיהֶם אָשִׁיב יָדִי"

"מְשַׂנְאֵי יְהוָה יְכַחֲשׁוּ-לוֹ"
"וִיהִי עִתָּם לְעוֹלָם"
"וַיַּאֲכִילֵהוּ מֵחֵלֶב חִטָּה"
"וּמִצּוּר דְּבַשׁ אַשְׂבִּיעֶךָ"...

יציאת מצרים התקיימה כאשר הירח המלא האיר את דרכם של בני ישראל בלילות הראשונים...
יוסף נולד בלילה בו "זרח" - כלומר, הופיע "כוכב יעקב"...
אין אפשרות לנתק את רצף "טווחי הזמן" ממחוייבות להופעות "כוכב יעקב" כל 76 שנה ב"פורים"...