קוד: דברי חכמים וחידתם בתנ"ך
סוג: מאמר
מאת: חגי הופר
אל:
השנה יצא ספרו של ד"ר שמואל פאוסט – "אגדתא – סיפורי הדרמה התלמודית" (דביר, ת"א, 2011) ובו בעמ' 248 המדרש הבא:
שלח לו רב ענן לרב הונא: הונא חברנו, שלום!
כאשר תבוא אישה זו (מוסרת המכתב) לפניך,
הגבה לה עישור הנכסים (פסוק לה גביית מעשר נכסים מהירושה).
היה יושב רב ששת לפניו (לפני רב הונא),
אמר לו [רב הונא]: לך אמור לו – ובנידוי יהיה מי שלא יאמר לו:
'ענן, ענן, ממקרקעין או ממיטלטלין?
ומי יושב בבית המרזח בראש?'
הלך רב ששת לפני רב ענן, אמר לו: אדוני רב, ורב הונא רבו של הרב (רבך),
ונידה מי שלא יאמר לו (לך) – ואם לא שנידה לא הייתי אומר: 'ענן, ענן,
ממקרקעין או ממיטלטלין?
ומי יושב בבית המרזח בראש?'
הלך רב ענן לפני מר עוקבא, אמר לו: יראה אדוני איך שלח לי רב הונא:
'ענן ענן!'
ועוד, 'מרזח' ששלח לי – לא ידעתי מה הוא!
אמר לו [מר עוקבא]: אמור לי אפוא גוף המעשה איך היה?
אמר לו: כך וכך היה מעשה.
אמר לו: איש שלא יודע מה הוא 'מרזח', שלח לו לרב הונא 'הונא חברנו'?!
(כתובות סט ע"א-ע"ב, מתורגם).
השאלה היא מה הפירוש של האמירה הסתומה – "ומי יושב בבית המרזח בראש?".
רש"י מפרש בית אבל, אבל לא מפרש מה הקשר בסיפור.
פאוסט עצמו, ששומה עליו שקרא מפרשים שונים, מתקשה בפירוש ומנסה לפרש מלשון זחיחות.
ואולם התשובה לדעתי היא פשוטה:
בראש המילה 'מרזח' נמצאת המילה 'מר' – וכך היה צריך רב ענן לפנות לרב הונא ולא בשם 'חברנו', כפי שאכן אומר מר עוקבא בסוף המדרש. כמובן שלכך יש להוסיף את הנימה המנמיכה שבהזכרת בית המרזח.
חכמות לשון כאלה נפוצות בין הרבנים ולמשל היה ידוע בכך האבן עזרא.
כמו כן, בהקשר זה ברצוני להמליץ על הספר של יאיר ז'קוביץ' - "אביע חידות מני קדם", על חידות וחלומות בתנ"ך.