מחשבות הלב העמוקות מעצבות את המציאות

מאת: חגי הופר

אל: hagaihof @ gmail.com

האם המחשבות משפיעות על המעשים או שהמעשים משפיעים על המחשבות? כנראה גם וגם, אבל מה יותר? (בהנחה שזה חשוב...).

מצד אחד נאמר שמחשבות אנוש הן הבל:

תהלים צד11: " ה' ידע מחשבות אדם כי המה הבל "

ושהמציאות, אם נבין כך את הפסוק, צומחת "מהשטח", מהמעשים:

תהלים פה12: " אמת מארץ תצמח וצדק משמים נשקף "

ואולם, ידוע לנו כי "הכול בראש" או עובר דרך הראש והמחשבה היא זו שמעצבת את המעשה:

"סוף מעשה במחשבה תחילה".

וכן בעל ספר החינוך אומר – "אחרי המעשים נמשכים הלבבות", אולם נכון לא פחות ואולי יותר לומר – אחרי הלבבות נמשכים המעשים. וכפי שנראה כך גם נכון לומר. שהרי ישנו הפסוק:

משלי ד23: " מכל משמר נצר לבך כי ממנו תוצאות חיים "

והלב הוא לפי דעתי לא רק מקום המחשבות (כפי שמציין אראל), אלא בייחוד מקום המחשבות העמוקות, כפי שנאמר:

תהלים סד7: " יחפשו עולת תמנו חפש מחפש וקרב איש ולב עמק "

וגם בשלמה - מלכים א ג9: " ונתת לעבדך לב שמע לשפט את עמך להבין בין טוב לרע כי מי יוכל לשפט את עמך הכבד הזה "

צא ולמד, המציאות נקבעת בעיקר לפי המחשבות העמוקות שלנו. ועל כן, שוב:

משלי ד23: " מכל משמר נצר לבך כי ממנו תוצאות חיים "

אוסיף עוד, כי הלב הוא גם מקום הרגשות, אך בהסתכלות כזו נראה שמתבטל ההבדל בין מחשבה ורגש, שכן המחשבה העמוקה יוצרת אף את הרגשות.

ואוסיף עוד, כי בנצרות מדגישים מאוד את הלב כמקום האמונה, כשוויון המילולי: בלב – Believe.

כמו כן, ראוי לומר כי מחשבות הלב ראוי להן להיות כתורה, ולא בבחינת – "ולא תתורו אחרי לבבכם", שהרי הפסוק הראשון שלמעלה ממשיך:

תהלים צד12: " אשרי הגבר אשר תיסרנו יה ומתורתך תלמדנו ".

 

נדבך נוסף:

האדם חי בחברה ואינו אי בודד ועל כן מחשבותיו, רגשותיו ומעשיו קשורים ותלויים הרבה ביחס אל סביבתו, כמאמר השיר:

" כולנו רקמה אנושית אחת חיה" , כולנו מארג אנושי שלם וחי.

וזהו לדעתי פירוש הפסוק:

תהלים לג15: " היצר יחד לבם המבין אל כל מעשיהם ".

וחכמים אומרים באותו כיוון: "כל ישראל ערבים זה לזה" , או בנוסח אחר: "זה בזה".

 

ואחתום בביאליק (שוב):

כִּי מִסַּלְעִי וְצוּרִי נִקַּרְתִּיו

וַחֲצַבְתִּיו מִלְּבָבִי.