תגובה למאמרו של אראל:
http://tora.us.fm/tnk1/ktuv/mjly/mj-15-28.html?no_cache=1350553018
הגה עניינו מחשבה:
ישעיהו כז8:
"בסאסאה בשלחה תריבנה הגה ברוחו הקשה ביום קדים"
ישעיהו לג18:
"לבך יהגה אימה איה ספר איה שקל איה ספר את המגדלים"
אך גם דיבור או כל השמעת קול,
אצל החיות:
ישעיהו נט11:
"נהמה כדבים כלנו וכיונים הגה נהגה נקוה למשפט ואין לישועה רחקה ממנו"
ישעיהו לא4:
"כי כה אמר ה' אלי כאשר יהגה האריה והכפיר על טרפו אשר יקרא עליו מלא רעים מקולם לא יחת ומהמונם לא יענה כן ירד ה' צבאות לצבא על הר ציון ועל גבעתה"
ואצל האדם:
תהלים לה28:
"ולשוני תהגה צדקך כל היום תהלתך"
נראה ששתי האפשרויות מצויות בפסוק:
משלי טו28:
"לב צדיק יהגה לענות ופי רשעים יביע רעות"
רעיון יפה במאמר הוא שהגה הוא מלשון משלי כה4:
"הגו סיגים מכסף", הסרת לכלוך ועל כן טיהור המחשבה.
(אגב, הגה עניינו הסרה בכלל: שמואל ב כ13:
"כאשר הגה מן המסלה עבר כל איש אחרי יואב לרדף אחרי שבע בן בכרי").
מעניין שגם ביוונית לוגוס הוא גם מחשבה, רעיון, וגם דיבור.
אכן,
היוצא מן הפה יוצא מן הלב (החושב) (מתי 15 18).