קוד: פתגמים מקראיים בעלי מובן מודרני בתנ"ך

סוג: בסיס

מאת: חגי הופר

אל:

עדיף להתחיל לקרוא מהגרסה המעודכנת בהמשך

ישנם כמה פתגמים מקראיים שיש להם משמע מודרני:

1. חבקוק ב4: "הנה עפלה לא ישרה נפשו בו וצדיק באמונתו יחיה"
כך במקור, אבל הפתגם הרווח הוא 'איש באמונתו יחיה'.

2. תהלים קיט99: "מכל מלמדי השכלתי כי עדותיך שיחה לי"
המשמע המודרני הוא – מכולם אני לומד. אבל במקור המשמע – החכמתי יותר מכל רבותיי. ויוכיח הכתוב הסמוך לו – "מזקנים אתבונן...". עם זאת המשמע המודרני נשמר גם בכתוב המקורי בסופו – "כי עדותיך שיחה לי".

3. משלי כב6: "חנך לנער על פי דרכו גם כי יזקין לא יסור ממנה"
המשמע המודרני הוא – חנוך לנער לפי דרכו, בסגנונו, לך איתו בכיוון שהוא בוחר. אבל המשמע המקורי הוא כנראה – על פי=על סף, בתחילת דרכו, ומכאן להמשכו – "גם כי יזקין...".

עד כמה שהיינו רוצים לחשוב שהפתגמים הנאורים והמתקדמים האלה באו כבר בתנ"ך במשמעם זה, אין זה כך. נתנחם בזה שגם המשמע המקורי הוא בעל משמעות.

והאם למישהו יש דוגמאות נוספות?

גרסה מעודכנת:

ישנם כמה פתגמים מקראיים שיש להם משמע מודרני, שלא תואם למקור:

1. חבקוק ב4: "הנה עפלה לא ישרה נפשו בו וצדיק באמונתו יחיה".

כך במקור, אבל הפתגם הרווח הוא 'איש באמונתו יחיה'.

2. תהלים קיט99: "מכל מלמדי השכלתי כי עדותיך שיחה לי".

המשמע המודרני הוא – מכולם אני לומד. אבל במקור המשמע – החכמתי יותר מכל רבותיי. ויוכיח הכתוב הסמוך לו – "מזקנים אתבונן...".

3. משלי כב6: "חנך לנער על פי דרכו גם כי יזקין לא יסור ממנה".

המשמע המודרני הוא – חנוך לנער לפי דרכו, בסגנונו, לך איתו בכיוון שהוא בוחר. אבל המשמע המקורי הוא כנראה – על פי=על סף, בתחילת דרכו, ומכאן להמשכו – "גם כי יזקין...".

4. דברים כ19: "כי תצור אל עיר ימים רבים להלחם עליה לתפשה לא תשחית את עצה לנדח עליו גרזן כי ממנו תאכל ואתו לא תכרת כי האדם עץ השדה לבא מפניך במצור".

" כי האדם עץ השדה" רבו לו הפירושים הרוחניים, הקבליים והניו-אייג'יים, אבל משמעו האמיתי הוא כנראה בתמיהה - וכי עץ השדה הוא אדם?! (על אף שמנוקד כהא הידוע).

5. משלי יב25: "דאגה בלב איש ישחנה ודבר טוב ישמחנה".

בגמרא חלוקים על הפירוש לפסוק: אחד אומר – יסיחנה מדעתו, ואחד – ישיחנה לאחר. הפירוש המודרני הפופולארי הולך בעקבות הפירוש השני ואומר – דבר על הבעיות שלך. כמו הריפוי בדיבור, או 'ניקוי הארובות', הפסיכו-תרפויטי. ואולם נראה שהפשט הוא קרוב יותר לפירוש הראשון, שכן נכתב ישחנה, משורש שח"ח, שפירושו ישפילנה.

 

נראה, אם כך, שעד כמה שהיינו רוצים לחשוב שהפתגמים הנאורים והמתקדמים האלה באו כבר בתנ"ך במשמעם זה, אין זה כך, ואנו יכולים להתנחם רק בזה שגם המשמע המקורי הוא בעל משמעות. כך כביכול, אבל בעצם, אפשר לראות שהתנ"ך אומר את אותם דברים שבפירוש המודרני בפסוקים אחרים, כך בהתאמה למספור שלמעלה:

1. כאן אכן המובן המקורי הוא צדיק וההתפתחות היא עיוות הפסוק. ואולי בדומה למשמע המודרני נמצא הפסוק - מיכה ד5: "כי כל העמים ילכו איש בשם אלהיו ואנחנו נלך בשם ה' אלהינו לעולם ועד".

2. עם זאת המשמע המודרני נשמר גם בכתוב המקורי בסופו – "כי עדותיך שיחה לי".

3. אך כן נאמר ללכת בדרך הלב בילדות - קהלת יא9: "שמח בחור בילדותיך ויטיבך לבך בימי בחורותך והלך בדרכי לבך ובמראי עיניך ודע כי על כל אלה יביאך האלהים במשפט". וכן אמרו חז"ל – 'אין אדם למד אלא היכן שלבו חפץ'.

4. אבל כן מושווה האדם לעץ בפסוק - תהלים א3: "והיה כעץ שתול על פלגי מים אשר פריו יתן בעתו ועלהו לא יבול וכל אשר יעשה יצליח" (וכן ירמיה יז8).

5. אך איוב אומר דבר דומה - איוב לב20: "אדברה וירוח לי אפתח שפתי ואענה" (וזאת אף כי קודם לכן נראה שאמר ההפך - איוב טז6: "אם אדברה לא יחשך כאבי ואחדלה מה מני יהלך". ויש לפרש, כי הכאב הפיזי אמנם יישאר, אך תהיה רווחה נפשית).