חכלילות עיניים מיין

קוד: חכלילות עיניים מיין בתנ"ך

סוג: התאמה1

מאת: מורה לתורה משה דין

אל:

בבראשית מט 8 כתוב:
(ח) יְהוּדָה אַתָּה יוֹדוּךָ אַחֶיךָ יָדְךָ בְּעֹרֶף אֹיְבֶיךָ יִשְׁתַּחֲווּ לְךָ בְּנֵי אָבִיךָ:
(ט) גּוּר אַרְיֵה יְהוּדָה מִטֶּרֶף בְּנִי עָלִיתָ כָּרַע רָבַץ כְּאַרְיֵה וּכְלָבִיא מִי יְקִימֶנּוּ:
(י) לֹא יָסוּר שֵׁבֶט מִיהוּדָה וּמְחֹקֵק מִבֵּין רַגְלָיו עַד כִּי יָבֹא שִׁילֹה וְלוֹ יִקְּהַת עַמִּים:
(יא) אֹסְרִי לַגֶּפֶן עִירֹה וְלַשּׂרֵקָה בְּנִי אֲתֹנוֹ כִּבֵּס בַּיַּיִן לְבֻשׁוֹ וּבְדַם עֲנָבִים סוּתֹה:
(יב) חַכְלִילִי עֵינַיִם מִיָּיִן וּלְבֶן שִׁנַּיִם מֵחָלָב:

ובמשלי כג 29 כתוב:
(כט) לְמִי אוֹי לְמִי אֲבוֹי לְמִי מִדְוָנִים {מִדְיָנִים} לְמִי שִׂיחַ לְמִי פְּצָעִים חִנָּם לְמִי חַכְלִלוּת עֵינָיִם:
(ל) לַמְאַחֲרִים עַל הַיָּיִן לַבָּאִים לַחְקוֹר מִמְסָךְ:
(לא) אַל תֵּרֶא יַיִן כִּי יִתְאַדָּם כִּי יִתֵּן בַּכֹּיס {בַּכּוֹס} עֵינוֹ יִתְהַלֵּךְ בְּמֵישָׁרִים:
(לב) אַחֲרִיתוֹ כְּנָחָשׁ יִשָּׁךְ וּכְצִפְעֹנִי יַפְרִשׁ:
(לג) עֵינֶיךָ יִרְאוּ זָרוֹת וְלִבְּךָ יְדַבֵּר תַּהְפֻּכוֹת:
(לד) וְהָיִיתָ כְּשֹׁכֵב בְּלֶב יָם וּכְשֹׁכֵב בְּרֹאשׁ חִבֵּל:
(לה) הִכּוּנִי בַל חָלִיתִי הֲלָמוּנִי בַּל יָדָעְתִּי מָתַי אָקִיץ אוֹסִיף אֲבַקְשֶׁנּוּ עוֹד:

בספר משלי חכלילות העינים מוצגת לרעה,
ובספר בראשית חכלילות עינים מוצגת לטובה.
כי היין יכול להיות לברכה או חלילה לקללה.

כי היין כחמרא מחזק את העינים. אך השאלה מה עושים עם העינים:

לכן בספר [החיצוני] מצות השבטים כתוב במצות [בצוואת] יהודה:
http://www.daat.ac.il/daat/hasfarim/tsavaot4-2.htm
פרק יד:
א) ועתה בני, אל תשתו יין לשכרה, כי הוא יסיר את הלב מאחרי האמת ויעורר קנאה ותאווה, ויטה את העיניים למעשי תעתועים.
ב) כי היין כמשרת לרוח הזנות למלא תאוות נפש, כי גם שניהם יעקשו את תבונת האדם.
ג) כי אם תשתה יין לשכרה, הוא ירגיז את רוחך במחשבות נתעבות, אשר תתעינה לזנות, ויחמם את גווך לתאווה, ואתה תעשה את מעשה החטא ולא תבוש.
ד) כן דרך השיכור בני, כי אשר ישתה לשכרה לא יבוש מאיש.
ה) והנה גם אנכי נתעיתי לבלתי הכלם מפני המון העיר, כי לעיני כל נטיתי אל תמר ואחטא חטא גדול, ואגל את מכסה ערות בני.
ו) וכאשר שתיתי יין לא הדרתי את מצות אלוהים, ואקח אישה כנענית.
ז) ועל כן תבונה רבה דרושה לאיש השותה יין, וזה יהיה שֶכֶל שתיית היין אשר ישתה איש, כל עוד יבוש.
ח) והיה כי יעבור את הגבול הזה, ורוח תעתועים תתקוף את נפשו ותשים דברי נבלה בפיו, והוא יפשע ולא יבוש ויחשוב כי טוב הוא.

פרק טז
א) ועל כן שמרו בני את גבול היין, כי ארבע רוחות רעות בו: רוח החמדה, רוח חשק בשרים, רוח הוללות ורוח הבצע.
ב) אם תשתו יין בשמחה היו ענווים ביראת ה', כי אם בשמחתכם תסור יראת ה', יישאר השיכרון ואתו תבוא פריצות.
ג) ואם תבקשו לחיות בענווה, אל תגעו כלל ביין, למען לא תחטאו בדברי שחץ ומריבות ובעלילות שווא, ולא תעברו מצות ה' ותמותו לא בעתכם.
ד) כי היין יגלה גם סודות אלוהים ואנשים, כאשר גליתי גם אנכי את מצות אלוהים וסודות יעקב אבי לכנענית, אשר אמר לי אלוהים לא תגלה.

ראוי לשתות בתום השבת אם אתה לא עני.

אך אם אתה עני וחסר לך בשר, אז אתה יכול לשתות יין בתוך השבת כבר בסעודה השלשית:

(יג) אִם תָּשִׁיב מִשַּׁבָּת רַגְלֶךָ עֲשׂוֹת חֲפָצֶיךָ בְּיוֹם קָדְשִׁי וְקָרָאתָ לַשַּׁבָּת עֹנֶג לִקְדוֹשׁ יְהֹוָה מְכֻבָּד וְכִבַּדְתּוֹ מֵעֲשׂוֹת דְּרָכֶיךָ מִמְּצוֹא חֶפְצְךָ וְדַבֵּר דָּבָר:

(יד) אָז תִּתְעַנַּג עַל יְהֹוָה וְהִרְכַּבְתִּיךָ עַל בָּמֳותֵי {בָּמֳתֵי} אָרֶץ וְהַאֲכַלְתִּיךָ נַחֲלַת יַעֲקֹב אָבִיךָ כִּי פִּי יְהֹוָה דִּבֵּר:

ספר ישעיה פרק נה

(א) הוֹי כָּל צָמֵא לְכוּ לַמַּיִם וַאֲשֶׁר אֵין לוֹ כָּסֶף לְכוּ שִׁבְרוּ וֶאֱכֹלוּ וּלְכוּ שִׁבְרוּ בְּלוֹא כֶסֶף וּבְלוֹא מְחִיר יַיִן וְחָלָב:

(ב) לָמָּה תִשְׁקְלוּ כֶסֶף בְּלוֹא לֶחֶם וִיגִיעֲכֶם בְּלוֹא לְשָׂבְעָה שִׁמְעוּ שָׁמוֹעַ אֵלַי וְאִכְלוּ טוֹב וְתִתְעַנַּג בַּדֶּשֶׁן נַפְשְׁכֶם:

תגובות