אין מרשם לאהבה

קוד: אין מרשם לאהבה בתנ"ך

סוג: תוכן1

מאת: חגי הופר

אל:

"שלושה המה נפלאו ממני וארבע לא ידעתים. דרך הנשר בשמים דרך נחש עלי צור דרך אניה בלב ים ודרך גבר בעלמה" (משלי, ל', 18-19).
הכתוב אומר לנו, כי אין תרשים לאהבה. לא ניתן למצוא ספר חוקים אודותיה, אף-על-פי שאנו מכירים ספרים כאלה לאין-קץ. ובאמת, יש כמה עצות כלליות שכן אפשר לתת. למשל, להיות כנים – ואני מדבר כאן אך-ורק על היחסים הרציניים. כי מערכת-יחסים צריכה להיות בין דברים קיימים, בין כוחות קיימים, ולא בין כאלה דמיוניים. אבל מה הלאה? האם לשפוך ולבטא את רגשותייך אף-על-פי שאלה חושפים אותך ועלולים להביך אותך ואף, במקרה הגרוע, להסתיים בדחייה כואבת, או לשמור על פאסון, על קור-רוח ואדישות החלטית, שכך אתה מוגן, אך כך גם בת-זוגך לעולם לא תדע את המתחולל בקרבך? אני חושב שהדעה הרווחת והיא גם דעתי, שהאפשרות הראשונה היא העדיפה והנכונה, אך ידוע לנו גם שבהרבה מהמקרים דווקא האפשרות השנייה, הנוחה יותר, היא זו הננקטת ברמה זו או אחרת. אך בכך לא נסתר המשפט הראשון, שכן זו היא רק הנחייה כללית ואת אופני ופרטי החשיפה העצמית אי-אפשר להנחות בדיוק. יפה שהכתוב הזה מתייחס ככה אל אופי ומהות האדם ובכך מעמידו בדרגה גבוהה, כבעל צלם-אלוהים, המאפשר לו לבחור ולכלכל את מעשיו ולא לעשותם בכפייתיות וכמתוכנת. אהבה היא כל מה שסותר את הערכים האחרונים האלה. ובחינה תגלה שליחסים בין המינים יש קשר להיות האדם נברא בצלם אלוהים כבר מההתחלה, בה נאמר – "בצלם אלהים ברא אותו זכר ונקבה ברא אותם" (בראשית, א', 27). מלבד זה יש גם פרשנויות נוספות לכתוב, כמו המצודות שמפרש את כל הדוגמאות הניתנות המשהו שאין להתחקות אחר עקבותיו. אבל גם לפירוש שלנו יש מקום, כמובן. ונוסיף ונחתום – דרך גבר בעלמה היא לא דרך גבר בעלמא.