תוספת ל: רות א

הכרתי אדם ושמו דיויד. הוא שינה את שמו בתעודת הזהות לשם - 'דוד המלך בן דוד המלך'. זה מי שהוא חשב שהוא, הוא חשב שהוא משיח בן-דוד. תסמונת ירושלים אפשר לקרוא לזה. אבל צריך להיזהר מלהתיחס לדבר בדעה קדומה. האיש היה אינטיליגנטי ביותר ובעל ידע נרחב בתנ"ך ובכתבים עתיקים נוספים. הוא ישב במרכז העיר ומכר מזלגות-עץ לגירוד בגב. ירושלמים אולי עוד זוכרים אותו. בלילות הוא ישן ביער ירושלים. הוא היה פונה אל אנשים ברחוב ממקום מושבו. כמה וכמה פעמים דיברתי איתו. הוא סיפר לי למשל שהוא יודע היכן נמצאים כלי המקדש והיו לו תוכניות לבנייתו.

פעם אחת הוא דיבר איתי על ענייני מיהו יהודי. לדעתו יהודי הוא מי שנולד לאב יהודי ולא לאם. ההוכחה לכך, אמר הוא, שבתנ"ך בדרך כלל אומרים פלוני בן פלוני ולא בן פלונית. כך גם נהוג באסלאם שהולכים אחרי האב. הוא גם הזכיר את הכתוב בדבר " אשת יפת תאר " (דברים, כא', 11) ואמר שזו גם דוגמא לגרות. אני, לעומת זאת, הזכרתי את שרה, עליה נאמר - " כל אשר תאמר אליך שרה שמע בקלה " (בראשית, כא', 12) כדי להראות את חשיבותה בכל-זאת של האישה. מנין ההחלטה שהזהות הולכת אחרי האישה לא ידעתי. הלכתי אם כך לשכונת גאולה החרדית ושם פגשתי רב אחד שהכרתי. הוא ענה לי תשובה כלשהי שאינני זוכר בדיוק, רק אני זוכר שהיא לא ממש סיפקה אותי. זו מסורת חכמים יותר מכל. והגיונה עימה; האם היא בכל-זאת הדבר היותר יציב בבית.

אבל אם כבר מדברים על גרות, זאת ניתן בצורה הטובה ביותר ללמוד מרות, היא שאמרה - " עמך עמי ואלהיך אלהי " (רות, א', 16). הגרות האמיתית היא הנכונות ללכת אחר ה' בלב שלם ובלי הפניית עורף כערפה. ובלי הקשיית עורף כבני ישראל בדורותם. זוהי התשובה היותר שלמה לשאלת מיהו יהודי.

ודיויד ידידי זה, מה עלה בגורלו? הוא נעצר יום אחד על-ידי המשטרה בעקבות התפרעות קטנה כלשהי שעשה בעיר. בעודו במעצר שבת שביתת רעב ותוך כמה ימים - עם או בלי קשר, אינני יודע לגמרי את הפרטים - הוא נפטר. יהי מאמר קטן זה לזכרו בשבועות, שהוא חגו של דוד.