פירוש לשני הפסוקים הראשונים בקהלת

קוד: פירוש לשני הפסוקים הראשונים בקהלת בתנ"ך

סוג: תוכן1

מאת: מזמור

אל:

א. דברי קהלת בו דוד מלך בירושלים.

פתיחה למגילה.

דברי – המילה דבר היא משמשת בשני משמעויות – משמעות ראשונה היא דיבורים –אמירות. משמעות שניה היא כל מהות קימת ("ויהי אחר הדברים האלה" "על פי שנים עדים יקום דבר" ועוד רבים. מסתבר שהשמעות של 'אמירות' לקוחה מהמובן של 'מהויות' כלומר 'להעביר דברים'. להעביר מהויות. לתאר אותן. ולמעשה כל דיבור של אדם הוא ביטוי ל'דברים' שלו - לענינו ומהותו. דברי פלוני משמעותו גם דיבוריו וגם עניניו.). כאן הפירוש הוא אמירותיו (עי' בהערה).

דיבור בניגוד לאמירה הוא דיבור בלשון 'קשה' ועזה (מכות י"א א').כלומר דברים הנאמרים בתוקף.תמיד צריך לשאול מדוע הנושא כאן נאמר בתוקף ( כך שואלת הגמרא במכות על ערי מקלט ועונה שנאמר כך כי יהושע עיכב אותן או כי הם    מדאוריתא.) . ודבר זה יתבאר מתוכן הדברים.

קהלת - מי הוא איש זה ומה ענין הזכרת שמו?

לא מצינו שם זה בתנ"ך בתור בן דוד. והבן היחיד שהיה מלך על ירושלים הוא שלמה בנו. למה הזכיר את שמו? יש שני ענינים:

ענין ראשון הוא שמטבע הדברים אדם לא משקיע בכל חומר שקורא וגם לא קורא כל דבר. אז תועלת אחת היא למשוך את לב הקורא להשקיע בהבנת הדברים.

ענין אחר הוא הכלל שצריך לראות את בעל השמועה עומד כנגדו. כלומר חלק מהבנת הדבר הוא להבין מאיפה נובעת אמירה כזו. לאיזה מהלך הוא מתאים. והאדם שאמר את האמירה הזו הוא העולם ממנו יוצאת אמירה כזו ולכן יש לראותו כאילו עומד בפניו ולהבין איך יוצא ממנו דבר זה ולמה מתאים לו.

עוד ענין הוא "כל האומר דבר בשם אומרו מביא גאולה לעולם" ( לכאורה לא מובן הענין שם.כי מדובר על לאמר למלך בשם מרדכי שבגתן ותרש קמים להורגו.אין שם ענין של הבנה וכדומה כמו "בעל השמועה".ונראה שבאמת יש ענין שיכירו את מהותם של האנשים.כשאדם אומר משהו אתה יכול ללמוד מהאמירה עליו.ואם לא היתה אומרת בשם מרדכי המלך לא היה זוכר את הטובה למרדכי.אם כן גם בלימוד אנחנו רוצים להכיר את עולמם של החכמים ולכן הגמרא אומרת שהמשנה כתבה שוב שר' יוסי הוא תנא קמא כדי להביא גאולה לעולם.כדי שיהיה הנהגה טובה עם המציאות צריך להכיר אותה וזה ע"י תיאור החכמים וזה יתכן רק ע"י דיוק בבעל השמועה.) .

אם האיש הוא שלמה המלך מדוע נקרא כאן בשם זה? קהלת משמעותו ענין של קהל. של התאספות וחיבור משמעותי. רש"י מסביר שענינו אסיפת החכמה אך מענין שבספר משלי ובשאר המקומות לא הוזכר כינוי זה. כנראה שכינוי זה מתאים בדוקא לספר זה היות שלא הוזכר במקום אחר ונעמוד על כך בהמשך.

בן דוד – בלי ביטוי זה לא הינו יודעים שמדובר על שלמה המלך.אמנם היה יכול לרמוז בדרך אחרת. נראה שפה מתאר את היחוס שלו שזה דבר שמשפיע על האדם ( ענין היחוס לא קובע את מהות האדם.כל אדם הוא עולם נפרד.אבל המודעות הבסיסית ביותר שלו מורכבת מהמוצא שלו והיחוס שלו.מתחילה משם.זה טבעי לאדם.ולכן יש משמעות גדולה כל כך ליחוס בתורה.כהנים שבטים מלכים וכו'.)

וחלק מתיאורו שנצרך מהסיבות דלעיל.

מלך בירושלים – תפקיד של כותב הספר. הוא מלך. ולא סתם מלך אלא על ירושלים. לא ישראל אלא ירושלים. והוא לא 'מלך על ירושלים' ולא 'מלך ירושלים'. הוא 'מלך בירושלים'. יתכן שאין הכונה שמלך עליה אלא מלך בה. היא מקום מושב המלך. והיא לרוממות המלוכה שנמצאת במקום כזה חשוב.וכנראה שהמיקום של כס המלכות משפיע על צורת המלוכה. (יתכן שזה עוד דבר – שהיה מלך וגם חי בירושלים והוא עוד ענין – שהאיזור בו חי משפיע על האדם.לא ברור)

ויש כאן 3 דברים – הכינוי, היחוס, והתפקיד ( ויש כאן 3 דברים – כינויו, יחוסו ותפקידו.ומתחיל מתיאור כללי של האופי – מראה מוצאו בעבר ומראה את ביטויו בהווה ובחיצוניות – מלך בירושלים.המהות ומקורותיה.)

ב. הבל הבלים– מה זה הבל?

הבל הוא מקביל לרוח. "ישא הרוח יקח ההבל" (ישעיהו נז' יג'). וענינו דבר שאין בו ממשות.

אז כאן הבל הבלים. יתכן שהפירוש הוא 'ההבל של ההבלים'. ומשמעותו – או ההבל הכולל את כל ההבלים- כלומר את כל משמעויותיהם וסוגיהם. או ההבל הגדול מכל ההבלים (מה הפשט בזה? איך יתכן הבל יותר גדול מהבל אחר? הוא הבל וזהו זה).

יתכן לפרש הבל הבלים – כמו פעולה – להבל הבלים. להפריח הבלים. ליצור אותם.

אמר קהלת – יש כאן אמירה בעלת משמעות עד כאן.  או שזה סוג של התחלת הכרזה. מעין תחילת משפט הנאמר בקול למשוך ענין למשפט.
צריך להבין מדוע נכנס באמצע "אמר קהלת". יש סגנון כתיבה כזה בספרות, כשמתאר שאמר את זה ועצר אז מפסיק עם 'אמר פלוני'. כאן זה לא מתאים כי זה לא תיאור של נאום. ולכן צריך להבין מה משמעות הסגנון של הפסקה באמצע. מסתבר שזה למקד את תשומת הלב באמירה הזו כחלק נפרד.

עוד נקודה – "אמר קהלת". לא דיבר קהלת. מתחיל מדיבור רך. אמירה. כי יש כאן ביטול קודם כל. הכל חסר ממשות. ורק אחר כך כשמוציא מסקנות למעשה יתכן שמתאים דיבור. ואולי לכן הפסיק – אמר קהלת שזו היתה אמירה ולא דיבור.

הבל הבלים הכל הבל- יש כאן חזרה על הביטוי הקודם ותוספת – הכל הבל.מה פירוש הכל הבל? נראה כסוג של פירוש – היוצא מזה שהכל הוא הבל.הכל אין בו ממש.

מה המבנה? אמר כאן 3 פעמים.  ואז פרט.  פעמיים בצורה הכללית – הבל הבלים. ואז למעשה – ב'הכל הבל' – מקשר למציאות, ואחר כך מפרט.