קוד: ישעיה ברלין והתנ"ך: הקיפוד והשועל בתנ"ך
סוג: בסיס
מאת: חגי הופר
אל:
סר ישעיה ברלין (1909-1997) ידוע בעיקר בזכות המשל שלו על הקיפוד והשועל.
מתוך ויקיפדיה:
"כותרת החיבור הינה קונוטציה לפתגם המיוחס למשורר היווני בן המאה ה-7 לפנה"ס ארכילוכוס: "השועל יודע דברים רבים, אך הקיפוד יודע דבר אחד גדול".
ברלין יוצא מן התמצית הרעיונית המובאת בפתגם זה, ומשתמש בה כמטפורה כאשר הוא דן במתח שבין ראיית עולם מוניסטית לפלורליסטית. לפי ברלין, נחלקים ההוגים והיוצרים לשתי קטגוריות:
קיפודים – אלה הרואים את העולם מבעד לעדשה חד-ממדית; עם סוג זה של הוגים נמנים לדוגמה דנטה אליגיירי, אפלטון, פסקל, הגל, דוסטויבסקי, ניטשה, איבסן ופרוסט.
שועלים – הוגים המתבססים על מגוון רחב של התנסויות ואינם מצטמצמים לשיפוט על בסיס רעיון יחיד. לדוגמה: שייקספיר, הרודוטוס, אריסטו, מישל דה מונטן, ארסמוס מרוטרדם, מולייר, גתה, פושקין, אונורה דה באלזאק וג'יימס ג'ויס".
על-פי דברי קהלת למעלה נראה שאפשר למנות אותו על השועלים הרב-תחומיים. כזה הוא גם ספר משלי, שעוסק בתחומים שונים. או אולי ניתן לראותם בכל-זאת כקיפודיים, שהרי השורה התחתונה שלהם היא האמונה בה'.
אם כך ואם כך, נראה שהבחנה דומה מופיעה בתלמוד, בין סיני ועוקר הרים -
מתוך ויקיפדיה:
סיני ועוקר הרים הם שני סוגים של תלמידי חכמים. סיני הוא כינוי לתלמיד חכם המצטיין בידע רב ואילו עוקר הרים הוא כינוי לבעל יכולת שכלית גבוהה. התלמוד עוסק בשאלה מי משני הטיפוסים עדיף על פני מי.
"אמר רבי יוחנן: פליגו בה רבן שמעון בן גמליאל ורבנן. חד אמר: "סיני עדיף", וחד אמר: "עוקר הרים עדיף". רב יוסף - סיני. רבה - עוקר הרים. שלחו לתמן (=לשם, לארץ ישראל), "איזה מהם קודם?". שלחו להו: "סיני עדיף, דאמר מר: הכול צריכין למרי חטיא (=לבעל החיטים), ואפילו הכי, לא קביל רב יוסף עליה" (=ואפילו כך לא קיבל עליו רב יוסף את הנשיאות)".
(תלמוד בבלי, מסכת הוריות פרק ג', דף יד, א' גמרא, וגם במסכת ברכות פרק ט', בצורה דומה).
סיני צריך להיות בקי בתחומים רבים ומגוונים ועל-כן הוא כשועל, ואילו עוקר ההרים, מעצם טבעו, מתמקד בנושא אחד ובוחן אותו מכל הכיוונים ועל-כן הוא דומה לקיפוד.