חשיבות השתיקה וחכמת זן

קוד: חשיבות השתיקה וחכמת זן בתנ"ך

סוג: כלל

מאת: חגי הופר

אל:

"...על כן יהיו דבריך מעטים... וקול כסיל ברוב דברים" (קהלת, ה', 1-2).

אמנם הכתוב כאן מדבר מענין נדרים, אך ניתן להרחיבו אף מעבר לזה להוראה כללית ואז הנה אנו עומדים בפני חכמה זנית (=של הזן-בודהיזם) ממש, שם ההוראה היא להמעיט במילים כמה שיותר ולנסות לרדת לעומק מהותם של הדברים. כאן זה בא כנגד רוב הדברים של הפטפטן השטחי ומקביל לו בפסוק - "כי בא החלום ברוב ענין", אולי בגלל שבחלום ניטלת המסננת של המודע, כך שהוא נתפש בידי הכותב כאן כדבר חסר טעם וכן הוא חוזר על דעה זאת גם בהמשך.

אולי בהקבלה לחלומות - ולאו דווקא במובן המושאל של המילה - אפשר לראות את סרטי הקולנוע וכך ראו זאת אמנם תיאורטיקנים, אבל לקולנוע יש גם קו-עלילה ומסר, כך שההקבלה היא לא שלמה, אף על פי שגם לחלום לעיתים קרובות יש את אלה.

על כל פנים, חכמה מעין זאת אנו מוצאים גם במשלי - "גם אויל מחריש חכם יחשב אטם שפתיו נבון" (משלי יז 28), או כמאמר חכמינו - "סייג לחכמה שתיקה". והאין אנו מכירים את "מכבירי-המילים" (ביטוי מאיוב) למיניהם אשר משאירים לנו את הרושם שהם כסילים.

וזאת אף על פי שכמאמר חכמינו - "אין הביישן למד".

נדע אם כך, שכשם שעלינו להיות זהירים כשאנו מבטאים דברי קדש - נדרים, אך גם דברים אחרים הנאמרים לפני האלוהים - כך גם עלינו להיות זהירים בדברי חול ויהיו גם מי שיטענו שעדיף לנו לא לומר דברי חול בכלל. ובכל אופן - עדיף שנקצר היכן שאפשר.