שנים אין לי בהם חפץ - ואנהדוניה

קוד: שנים אין לי בהם חפץ - ואנהדוניה בתנ"ך

סוג: בסיס

מאת: חגי הופר

אל: hagaihof @ gmail.com

[עם ריבוי תוכניות המוסיקה דוגמת "הכוכב הבא" ו"אקס פקטור", כל אחת פעמיים בשבוע...(אבל לא רק ביחס לזה כמובן)]

ברזילי הגלעדי הזקן משיב להצעה הנדיבה של דוד:

שמואל ב יט36: "בן שמנים שנה אנכי היום האדע בין טוב לרע אם יטעם עבדך את אשר אכל ואת אשר אשתה אם אשמע עוד בקול שרים ושרות ולמה יהיה עבדך עוד למשא אל אדני המלך".

גם קהלת ב מזכיר "שרים ושרות" שלא הועילו לו:

ח כָּנַסְתִּי לִי גַּם-כֶּסֶף וְזָהָב, וּסְגֻלַּת מְלָכִים וְהַמְּדִינוֹת; עָשִׂיתִי לִי שָׁרִים וְשָׁרוֹת, וְתַעֲנֻגוֹת בְּנֵי הָאָדָם--שִׁדָּה וְשִׁדּוֹת.  ט וְגָדַלְתִּי וְהוֹסַפְתִּי, מִכֹּל שֶׁהָיָה לְפָנַי בִּירוּשָׁלִָם; אַף חָכְמָתִי, עָמְדָה לִּי.  י וְכֹל אֲשֶׁר שָׁאֲלוּ עֵינַי, לֹא אָצַלְתִּי מֵהֶם:  לֹא-מָנַעְתִּי אֶת-לִבִּי מִכָּל-שִׂמְחָה, כִּי-לִבִּי שָׂמֵחַ מִכָּל-עֲמָלִי, וְזֶה-הָיָה חֶלְקִי, מִכָּל-עֲמָלִי.  יא וּפָנִיתִי אֲנִי, בְּכָל-מַעֲשַׂי שֶׁעָשׂוּ יָדַי, וּבֶעָמָל, שֶׁעָמַלְתִּי לַעֲשׂוֹת; וְהִנֵּה הַכֹּל הֶבֶל וּרְעוּת רוּחַ, וְאֵין יִתְרוֹן תַּחַת הַשָּׁמֶשׁ. 

והוא אף מציין את מצב חוסר החשק המצוי בזקנה:

קהלת יב1: "וזכר את בוראיך בימי בחורתיך עד אשר לא יבאו ימי הרעה והגיעו שנים אשר תאמר אין לי בהם חפץ".

 

ייתכן כי מתואר כאן מצב של "אנהדוניה".

ויקיפדיה: ב פסיכיאטריה, אנהדוניה (מלועזית: Anhedonia; מ יוונית: αν (אנ) = ללא, ηδονή (הדונה) = הנאה; על פי האקדמיה ללשון העברית: אִי-נֶהֱנוּת) היא היעדר יכולת לחוות הנאה מאירועי חיים הנחשבים למהנים, כגון אכילה, פעילות גופנית, ו אינטראקציות חברתיות או מיניות. המושג נגזר מהמילה " הדוניזם" - היכולת להנות ולהתענג.

http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%90%D7%A0%D7%94%D7%93%D7%95%D7%A0%D7%99%D7%94

 

הירידה באנרגיות והיעלמות התקוה הן המובילות את תמונת הדיכאון. אחד ממאפייני הדיכאון הוא "אנהדוניה" חוסר היכולת והרצון להנות או לחוות אושר. תשוקות נוספות שקשורות ברצון לחיים ולעיתים קרובות נעלמות בדיכאון הן לסקס, לעיתים עד רתיעה מכל מגע עם הזולת; למזון, לעיתים עד ירידה במשקל; לחברים, עד הסתגרות וניתוק קשרים חברתיים; עיבוד עניין בפעילויות אהובות כגון ספורט ותחביבים; ועוד.

http://michalhemmo.wordpress.com/tag/%D7%90%D7%A0%D7%94%D7%93%D7%95%D7%A0%D7%99%D7%94/

 

ההבדל היחיד הוא שבתנ"ך מצב זה מתאר את ימי הזקנה ואילו אנהדוניה כמונח פסיכולוגי יכולה לאפיין אף אנשים צעירים יותר.

וכפי שאומר ר' נחמן בשיחות הר"ן נא:

גַּם אֵין טוֹב לִהְיוֹת זָקֵן
הֵן חָסִיד זָקֵן, וְהֵן צַדִּיק זָקֵן, זָקֵן אֵין טוֹב
כִּי צָרִיךְ רַק לְהִתְחַדֵּשׁ בְּכָל יוֹם לְהַתְחִיל בְּכָל עֵת מֵחָדָשׁ

http://breslev.eip.co.il/?key=2207

 

אבל צריך גם להעיר: במסכת קינים ג ו:

רבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן עֲקַשְׁיָא אוֹמֵר: זִקְנֵי עַם הָאָרֶץ, כָּל זְמַן שֶׁמַּזְקִינִין, דַּעְתָּן מִטָּרֶפֶת עֲלֵיהֶן, שֶׁנֶּאֱמַר (איוב יב) מֵסִיר שָׂפָה לְנֶאֱמָנִים וְטַעַם זְקֵנִים יִקָּח. אֲבָל זִקְנֵי תוֹרָה אֵינָן כֵּן אֶלָּא כָּל זְמַן שֶׁמַּזְקִינִין, דַּעְתָּן מִתְיַשֶּׁבֶת עֲלֵיהֶן, שֶׁנֶּאֱמַר (שם) בִּישִׁישִׁים חָכְמָה וְארֶךְ יָמִים תְּבוּנָה.

http://www.halachabrura.org/agada/kinim.htm

 

ואם תשאל "במה להמתיק ימים?", נתן זך יענה לך:

במה להמתיק ימים אם לא בשירים.
במה להמתיק? עלמים ישמעו
וירקדו חלומים, נערות תמחינה דימעה. ישישים,
כטוב ליבם הטוב בשירים, ישכחו
את ליבם הרע, אף הם ימחו דימעה. במה להמתיק?
ילדים
מנותקים מביתם במרחקים
או בעצם ביתם הרע
יהיו להם שיריו של משורר זה ניחומים
אף הוא כמה לנחמה
ידעו שנכתבו בערבים
ידעו שנכתבו באהבה
יעמדו לפניהם כמו לפני ימים
ומיים רבים לא יכבו את תמונות המשפחה
וכשישתו מהם - יעלו מהם צלילים
עולזים וירקדו עימם ברגל יחפה
על כל הרים
שבם שימחה לעד עצבת ילדים,
זיכרון נעוריהם הרע.

http://shironet.mako.co.il/artist?type=lyrics&lang=1&prfid=744&wrkid=13250

 

נסכם: במה להמתיק ימים אם לא בשירים?,

ומאידך: אם אשמע עוד בקול שרים ושרות?