עם הנשים, דת הנשים ומאדים ונגה במקורותינו

מאת: חגי הופר

אל: hagaihof @ gmail.com

הספר "גברים ממאדים נשים מנגה" היה רב מכר גדול מהרגע שפורסם. לפי כותרתו, הוא מבחין בין מין הגברים למין הנשים הבחנה מוחלטת. וכן אמרו בשבת סב א: " נשים עם בפני עצמן הן ". ואולם, מתברר שגם את השיוך למאדים ונוגה ניתן למצוא במקורותינו:

רמב"ם מו"נ ג, לז:

והוא גם הטעם לדברו לא יהיה כלי גבר על אשה ולא ילבש גבר שמלת אשה (דברים כ"ב, 5) ³⁷. תמצא זאת בספר טשמטשם ³⁸. הוא אומר שילבש האיש בגד צבוע של אשה כאשר הוא עומד לפני נוגה ³⁹, ותלבש האשה שריון וכלי נשק בשעה שהיא עומדת לפנימאדים ⁴⁰. לדעתי יש לזאת גם טעם אחר והוא שהמעשה הזה מעורר את התאוות ומחייב מיני פריצות. 

http://press.tau.ac.il/perplexed/chapters/searchRes.asp?fileId=chapters/chap_3_37.htm&searchFor=%EE%E0%E3%E9%ED

בתנ"ך, התיאור הקרוב ביותר לכך הוא הביטוי "דת הנשים":

אסתר ב12: " ובהגיע תר נערה ונערה לבוא אל המלך אחשורוש מקץ היות לה כדת הנשים שנים עשר חדש כי כן ימלאו ימי מרוקיהן ששה חדשים בשמן המר וששה חדשים בבשמים ובתמרוקי הנשים ".

אמנם הכוונה שם היא למנהגי תמרוקיהן, אך ניתן להרחיבה למכלול ההתנהגות הנשית, שניתן לראות בה "דת", במובן המודרני.

ואולם, בתיאור הראשון בבראשית עולה דווקא תמונה שוויונית:

בראשית א27: "ויברא אלהים את האדם בצלמו בצלם אלהים ברא אתו  זכר ונקבה  ברא אתם"

וכן גם בתיאור השני, אם נפרש צלע=צד.