הנערה אסתר

קוד: הנערה אסתר בתנ"ך

סוג: פירוש

מאת: חגי הופר

אל: hagaihof @ gmail.com

הנערה אסתר

[בעקבות הרצאה של פרופ' אביגדור שנאן בבית אביחי בירושלים, לקראת פורים התשע"ד]

אסתר ב3: "ויפקד המלך פקידים בכל מדינות מלכותו ויקבצו את כל  נערה   בתולה טובת מראה אל שושן הבירה אל בית הנשים אל יד הגא סריס המלך שמר הנשים ונתון תמרקיהן"

אסתר ב7: "ויהי אמן את הדסה היא אסתר בת דדו כי אין לה אב ואם  והנערה   יפת תאר וטובת מראה ובמות אביה ואמה לקחה מרדכי לו לבת"

 

כיצד אתם מדמיינים את אסתר?

אני מדמיין אותה כבחורה צעירה ויפה בת 18-25, וכמוני כמדומני רוב הקוראים. הדבר נראה כנאמר בפירוש: "נערה   בתולה טובת מראה". נערה היא בחורה צעירה, עלמה (וכמה ויכוחים היו על המילה הזו, עלמה, האם הכוונה לבתולה או לא. ומעניין שפה הנערה צריכה להיות גם בתולה). אמנם יהושע גם נקרא "נער" והוא, על פי הפרשנות, בן 75 – ממש כמו פה, כביכול! – אלא שיש לפרש את הכתוב שם במקומו. יתכן שנקרא נער על שם שירותו את האדון, שהוא דבר הרגיל לנער, או יתכן שיש סתירה בין המקורות השונים של התורה, כך שלפי חישוב מאוחר הוא יוצא בגיל זה כאן. בכל מקרה נערה היא בחורה צעירה.

 

אבל אולי תופתעו לדעת שלפי המדרש היא הייתה זקנה מכוערת בת 75.

זקנה בת 75 (לפי רוב הדעות):

מדרש אסתר רבה פרשה לט:

"  רב אמר  בת מ´ היתה 
ושמואל אמר  בת שמונים שנה
רבנן אמרי  בת שבעים וחמשה,
רבי ברכיה בשם רבנן דתמן אמר  אמר הקב"ה לאברהם אתה יצאת מבית אביך בן שבעים וחמשה שנים חייך אף גואל שאני מעמיד ממך יהיה בן שבעים וחמשה שנים כמנין הדסה. ".

 

מכוערת:

"רבי יהושע בן קרחה אמר אסתר ירקרוקת היתה וחוט של חסד משוך עליה" (מגילה י"ג).

שנאן מסביר שירקרוקת היא בעלת מראה חולני וביידיש יש ביטוי דומה, וכלומר – מכוערת.

את הסתירה ליפת תואר ויפת מראה דומה שאין צורך להסביר.

 

שנאן שואל מדוע יצרו תמונה כזו של אסתר? ומנסה לענות – כנראה הייתה להם בעיה עם הדומיננטיות של המראה החיצוני, על כל המשתמע מכך. אך כאן עולה שאלה גדולה יותר – כי לפי תיאור זה אחשורוש היה מלך צדיק ביותר, כי הצליח לראות מעבר למראה החיצוני המכוער לנפש היהודיה ההומיה של אסתר, ששבתה אותו. האמנם? אכן יש רמז במגילה שאחשורוש נמשך לתכונותיה התרומיות של אסתר, אחרת למה העדיף דווקא אותה על האחרות? אך עד לדרגה של בחירת זקנה מכוערת – וסלחו לי על הבוטות, שהיא נחלת המדרש – נראה שלא יכול היה להגיע.

השאלה שעולה אצלי, אם כן, לנוכח מדרשים כאלו היא – למה? למה להרוס סיפור יפה? למה לומר דברים מופרכים? אין לי תשובה לתשאלה זו, אולי רק יצר החדשנות מוביל לכך.

ובאותו האופן, מדרש ידוע אחר אומר שרבקה הייתה בת 3 כשלקחה יצחק. אלא שגם שם הוזכרת המילה "נערה":

בראשית כד16: "והנער  טבת מראה מאד בתולה ואיש לא ידעה ותרד העינה ותמלא כדה ותעל"

ונערה אינה ילדה. ומעניין שגם היא "טובת מראה מאד" ו"בתולה".

 

לבסוף, כידוע, בגמרא מבארים כי אסתר הייתה אשתו של מרדכי: "לקחה לו לבת – אל תקרי לבת אלא לבית" (מגילה יג ע"א). זהו פירוש סר טעם במיוחד. וגם הוא סותר את הכתובים. מלבד זה שכתוב פשוט "לבת" (ודוגמת כבשת הרש שמביאים בגמרא אינה ראיה, ומדובר שם על כבשה, אחרי הכל), הרי שלארמון אחשוורוש נלקחו רק בתולות. אמנם זה לא נאמר בפירוש על אסתר, אך זה מובן מההקשר. אם כך, נשואה היא לא הייתה (אלא אם כן אלה היו נישואין לא ממומשים, כאלו של מיכל ופלטי בן ליש, לפי מדרש מופרך אחר). וגם כאן לא ברור למה חז"ל ראו לנכון להוסיף על הבעייתיות של התחתנות עם בן-נכר גם את הבעייתיות של התחתנות עם אשת-איש.

 

לסיום, גם הפרשנות הציונית המודרנית חוטאת לכתובים, כפי שמציין שנאן לגבי שיריו של לוין קיפניס, בעיקר:

"חג פורים, חג פורים" – פורים אינו חג. חג הוא כמו חאג' הערבי, עלייה לרגל, וכאלה יש שלוש בשנה, כששאר הימים הטובים הם מועדים. את פורים יש לכנות "ימי הפורים" וכן "ימי החנוכה".

"אני מלכת אסתר" – זה לא תקין לשונית ויש לומר "המלכה אסתר".

"יודעים אתם מי דודי" – מרדכי לא היה דוד אסתר אלא היא הייתה בת דודו, ככתוב:

אסתר ב15: "ובהגיע תר אסתר בת  אביחיל  דד מרדכי "

 

פורים שמח!