חרדה אינה רק פחד

קוד: חרדה אינה רק פחד בתנ"ך

סוג: התאמה1

מאת: חגי הופר

אל: hoffer1 @ netvision.net.il

"כל חרד בדברי אלהי ישראל" (עזרא, ט', 4).
נשאלת השאלה האם הפחד הוא אכן הגישה הראויה לדבר ה'? כך גם ברשימת הברכות המעטות יחסית והקללות המרובות אנו חרדים אל מול כל הרע הזה המוטח בפנינו, וקראתי מאמר באתר ניו-אייג' אחד שמתקיף את הגישה הזו של ההפחדה ואומר שזו לא יכולה להיות דרך האל. אמנם, פחד מפני מה שהוא נעלה ממך הוא טבעי, אך ביחסים נראה שרצוי שלא יתבססו על מידה זו. ובאמת, גם ביהדות מדברים על כך שפנייה מאהבה עדיפה על זו שהיא מיראה. אם כך, מהו כל חרד?
תשובה אפשרית לכך יכולה לבוא דרך בדיקה מדוקדקת של הפועל חר"ד. והנה, מתברר שהוא לא בא לציין רק פחד, אלא דבר מה שמעבר לזה. אמנם יש את המשמע של פחד, כמו בכתוב - "ירא וחרד" (שופטים, ז', 3), אך הנה מופיע גם - "הנה חרדת אלינו את כל החרדה הזאת" (מלכים ב', ד', 13) אומר אלישע לאישה, ומפרש רש"י - "את כל החרדה הזאת - לשים אל לבך את העסק הזה, כמו (ישעיה סו ב), וחרד אל דברי, זהיר על הדבר שיהא עשוי, ונותנו אל לבו". ומצודת ציון אף בהיר מזה - "חרדת - ענין תנועה חזקה ואם היא מבלי פחד כמו (שמואל א טז ד) ויחרדו זקני העיר לקראתו", ובמצודת דוד הוא מפרש פשוט - טרחה.
חרד בדברי ה' הוא, אם כך, מי ששם לבו אל הדברים, מקדיש מעצמו זמן וכוח לכך. וכן נראה גם מהבחינה הלשונית - מחריד אוזניים הוא כמו מחריש אוזניים ומחריד הוא כמו מחריב. או נאמר שיש כאן סיכול אותיות ובעצם החרד הוא חדור בדבר. כך, החרדים אינם נקראים כך משום שהם הולכים לחידר, אף ששם מוחדרים להם הערכים לפיהם הם הולכים, אלא משום שחדורים הם בדבר ה', אף כי במקרה הזה ניתן אכן לפרש גם חרדים מלשון יראה ופחד.