זכרה לי אלהי לטובה

מאת: חגי הופר

אל: hagaihof @ gmail.com

נחמיה ה19: "זכרה לי אלהי לטובה כל אשר עשיתי על העם הזה".

נחמיה יג14: "זכרה לי אלהי על זאת ואל תמח חסדי אשר עשיתי בבית אלהי ובמשמריו"

נחמיה יג22: "ואמרה ללוים אשר יהיו מטהרים ובאים שמרים השערים לקדש את יום השבת גם זאת זכרה לי אלהי וחוסה עלי כרב חסדך"

נחמיה יג31: "ולקרבן העצים בעתים מזמנות ולבכורים זכרה לי אלהי לטובה"

 

[ויקיפדיה:] הגמרא (סנהדרין צ"ג ב) מבארת שהסיבה שספר נחמיה לא התייחד כספר בפני עצמו היא משום שהחזיק טובה לעצמו ואמר "זכרה לי אלוקי לטובה" כמה פעמים במהלך הספר, כהשתבחות על מעשיו הטובים. סיבה נוספת היא משום שכאשר תיאר את תיקוניו בתחום הדת, הזכיר בכך את חטאי העם עד אותו הזמן וכך הוציא את דיבתם רעה.

אך במקום אחר הם מעלים טענה דומה מפי משה רבנו:

דברים רבה (וילנא) פרשת וזאת הברכה פרשה יא

באותה שעה אמר משה לפני הקב"ה רבש"ע גלוי וידוע לפניך יגיעי וצערי שנצטערתי על ישראל עד שיהיו מאמינים לשמך כמה צער נצטערתי עליהם במצות עד שקבעתי להן תורה ומצות אמרתי כשראיתי בצרתן כך אראה בטובתן ועכשיו שהגיע טובתן של ישראל אתה אומר לי לא תעבור את הירדן הזה, הרי אתה עושה תורתך פלסתר דכתיב (שם /דברים/ כד) ביומו תתן שכרו ולא תבוא עליו השמש כי עני הוא ואליו הוא נושא את נפשו ולא יקרא עליך אל ה' והיה בך חטא, זו היא שילום עבודה של מ' שנה שעמלתי עד שיהיו עם קדוש ונאמן שנא' (הושע יב) ויהודה עוד רד עם אל ועם קדושים נאמן

 

על כן לי נראה שאין כל פסול באמירה "זכרה לי לטובה" וגם הכתוב לא מציין פסול כזה. ואם תרצו, עובדה היא שספר נחמיה כן נקרא לבסוף על שמו. (גם הטענה השניה, האופיינית לחז"ל, מתבטלת, שהרי גם הנביאים מזכירים את חטאת ישראל ולא מבוקרים על כך, אלא על-ידי חז"ל, כבדוגמת אליהו וישעיה).

עם זאת, יש לאזן אמירה זו ולדעת כי איננו מועילים לה' בצדקותינו, כמאמר שכתבתי לפי כמה רגעים:

http://tora.us.fm/tnk1/messages/prqim_t2735_0.html?no_cache=1374150687

.

[תוספת למתעניין:

אגב, בברית החדשה מדברים נגד התקווה לתגמול המעשים:

אל הרומיים 3 27: ובכן איה תהלת המתהלל הלא אבדה ועל-ידי איזו תורה העל-ידי-תורת המעשים לא כי על-ידי תורת האמונה

אפסים 2 9: לא מתוך המעשים שלא יתהלל איש

[למרות: יעקב 2 17: ככה גם-האמונה אם-אין בה מעשים מתה היא בעצמה ]

והדגש הוא שהכל מחסד האל :

טיטוס 3 5: לא בגלל מעשי הצדקה אשר עשינו הושיע אתנו כי אם-בחסדו על-ידי טבילת הלידה החדשה וחדוש רוח הקדש

אך גם שם יש שכר, לאמונה:

מתי 5 12: שמחו וגילו כי שכרכם רב בשמים כי-כן רדפו את-הנביאים אשר היו לפניכם

השניה ליוחנן 1 8: הזהרו פן-תאבד ממנו פעלתנו כי אם-נקח משכרתנו שלמה]