בין משלי איזופוס לתנ"ך ולחז"ל

קוד: בין משלי איזופוס לתנ"ך ולחז"ל בתנ"ך

סוג: בסיס

מאת: חגי הופר

אל: hagaihof @ gmail.com

יש כמה קווי דמיון בין משלי איזופוס ובין התנ"ך ודברי חז"ל בפרט. אציין מעט מהם ואשמח להוספות.

בויקיפדיה מציינים:

חלק ממשליו של איזופוס מופיעים במדרשים ובתלמוד ובספרות המדרש מהמאה הראשונה לספירה. מופיעים שם כשלושים משלים. מתוכם שתים עשרה משותפים הן למקורות יווניים והן למקורות הודיים. שישה מקבילים רק למקורות הודיים ושישה אחרים רק למקורות יווניים. הצורה התלמודית מתקרבת קצת יותר למקור ההודי. כך, המשל על השועל והחסידה מסופר בהודו על אריה וציפור אחרת. רבי יהושע בן חנניה מתייחס לסיפור בניסיון למנוע התקוממות נוספת נגד רומא, הוא ממשיל את העם למניח ראשו במלתעותיו של אריה. ואומר "דיינו שנכנסו ללוע הארי ויצאנו בשלום"‏[1], כך הנגזרת של הסיפור מצביעה על חיבור לסיפור ההודי.

 

1.

הצרצר והנמלה – איזופוס, גירסת קרילוב:

http://www.mkm-haifa.co.il/schools/yavnieli/mashal/orev/nemala/namala.htm

משלי ו:

ו   לֵךְ-אֶל-נְמָלָה עָצֵל;    רְאֵה דְרָכֶיהָ וַחֲכָם.
ז   אֲשֶׁר אֵין-לָהּ קָצִין--    שֹׁטֵר וּמֹשֵׁל.
ח   תָּכִין בַּקַּיִץ לַחְמָהּ;    אָגְרָה בַקָּצִיר, מַאֲכָלָהּ.
ט   עַד-מָתַי עָצֵל תִּשְׁכָּב;    מָתַי, תָּקוּם מִשְּׁנָתֶךָ.
י   מְעַט שֵׁנוֹת, מְעַט תְּנוּמוֹת;    מְעַט, חִבֻּק יָדַיִם לִשְׁכָּב.
יא   וּבָא-כִמְהַלֵּךְ רֵאשֶׁךָ;    וּמַחְסֹרְךָ, כְּאִישׁ מָגֵן.

ובדברי חכמים: "מי שטרח בערב שבת יאכל בשבת".

 

2.

האגדה שלמה המלך והדבורה (שאמנם אינה מקראית), בנוסח ביאליק:

http://www.benyehuda.org/bialik/veyehi_hayom_shlomo_hamelex_vehadvora.html

דומה למשל האריה והעכבר מאת איזופוס:

http://www.mkm-haifa.co.il/schools/yavnieli/mashal/orev/lion/lion.htm

[אגדה דומה ועם זאת מעט שונה מספרת על דוד והעכביש: דוד שאל למה צריך היה לברוא את העכביש ולבסוף העכביש הצילו עת הסתתר המערה מעם שאול, על ידי כך שטווה קוריו בפתח המערה באופן שגרם לשאול להניח שלא יתכן שדוד נכנס לשם].

חלק מהנמשל הוא:

קהלת יא1: "שַׁלַּח לַחְמְךָ עַל פְּנֵי הַמָּיִם כִּי בְרֹב הַיָּמִים תִּמְצָאֶנּוּ".

(החלק השני: שגם הקטן יכול לעזור לגדול).

 

3.

המשל של איזופוס "זאב זאב":

http://tzafrir.net/2010/08/24/%D7%96%D7%90%D7%91-%D7%96%D7%90%D7%91/

ובויקיפדיה משווים:

במקור תנאי נכתבו דברים דומים: "ר' שמעון אומר: כך עונש של בדאי, שאפילו דובר אמת - אין שומעין לו. שכן מצינו בבניו של יעקב שכיזבו לאביהן בתחלה, האמין להם שנאמר: (בראשית לז) "ויקחו את כתונת יוסף וישחטו שעיר עזים", וכתיב (שם) "ויכירה ויאמר כתונת בני". אבל באחרונה, אף על פי שדברו אמת לפניו, לא האמין להם שנאמר: (שם מה) "ויפג לבו כי לא האמין להם". (אדר"נ נוסח א', פרק ל' פסקה ד').

 

4.

מתוך ויקיפדיה:

השועל והכרם הוא משל המופיע במדרש קהלת רבה. גרסה שונה מעט של המשל מופיעה במשלי איזופוס.

המשל מספר על שועל אשר מצא כרם גדוש בענבים טובים אך מגודר מכל פינותיו. הקיף השועל את הכרם עד שמצא פתח זעיר בגדר. ביקש השועל להיכנס דרכו ולא יכול היה. חשב בינו לבינו השועל והחליט מה יהא עליו לעשות. צם השועל שלוש יממות עד שגופו כחש מאד. ברוב שמחתו נכנס פנימה אל הכרם דרך הפתח הזעיר, ואכל ככל שהיה יכול עד שבטנו כמעט התפקעה. רצה השועל לצאת ולא יכול היה. מה עשה? חזר וצם שלוש יממות עד ששוב כחש גופו. כשם שנכנס רעב לתוך הכרם כך יצא ממנו רעב, בדומה לנאמר בפסוק "כַּאֲשֶׁר יָצָא מִבֶּטֶן אִמּוֹ, עָרוֹם יָשׁוּב לָלֶכֶת כְּשֶׁבָּא" (קהלת ה י"ד).

 

5.

לקריאה נוספת:

יאיר ז'קוביץ כתב על כך:

http://mikranet.cet.ac.il/pages/item.asp?item=14143

שכותב: הרבדים המאוחרים של ספרות המשל האיסופית הושפעו ישירות מן המקרא: הדוגמה המובהקת ביותר לכך היא העתקת  משל יותם (שופטים ט': 15-8) ושלובו באסופה האיסופית בשם "משל הזית והעצים" (מהד' שמברי 253)...

משל העתים והזית, או אם תרצו משל יותם, הוא אחד המשלים הבודדים באסופה שגבוריו הם צמחים בלבד. שני משלים נוספים שגבוריהם צמחים אינם מצויים במקרא, אך ניתן לקבוע בודאות את מוצאם השמי: בדומה למשל המקראי (מל"ב י"ד 9) בו נוצר העימות בין החוח והארז מתוכחים במשל היווני (רנ"ד, Ch. 101) החוח והאשוח. כל אחד מתגאה בתועלת שהוא מביא; האשוח מתפאר כי ממנו יקחו קורות "גם למקדש גם לספינות", כלומר יש בו תועלת גם לאלוהים וגם לאנשים, מה שמזכירנו, כמובן, את משל יותם (שופ' ט' 9, 13).

וראה גם:

שווארצבאום, ח', 'משלי איסופוס אצל חז"ל ', ידע-עם, ח (תשכ"ג), עמ' 56-54.