'מתי מדבר' - חיים נחמן ביאליק

קוד: 'מתי מדבר' - חיים נחמן ביאליק בתנ"ך

סוג: שיר

מאת: הרב אלחנן סמט

אל: עיונים בפרשות השבוע ב, שלח

[מתוך
http://www.daat.ac.il/daat/tanach/samet2/18-2.htm ]

מצאנו חבר לר"י אברבנאל בתפיסתם של המעפילים כמי שבוטחים בגבורתם, הלא הוא חיים נחמן ביאליק בשירו הידוע'מתי מדבר'. בתארו את הסערה המתחוללת לעתים במדבר, בעת שמתי המדבר - דור יוצאי מצרים שנגזר עליהם למות במדבר עקב חטא המרגלים - מתעוררים מתנומתם לשעה:

בַּשָּׁעָה הַהִיא -
וַאֲחוּזֵי פְרִיץ אונִים יָקִיצוּ אַדִּירֵי אֲיֻמָּה,
פֶּתַע פִּתְאם יִתְנַעֵר דּור עִזּוּז וְגִבּור,
דּור גִּבּור מִלְחָמָה
...
הֵם קרְאִים:
"אֲנַחְנוּ גִּבּורִים!
דּור אַחֲרון לְשִׁעְבּוּד
וְרִאשׁון לִגְאֻלָּה אֲנָחְנוּ!.
יָדֵנוּ לְבַדָּהּ, יָדֵנוּ הַחֲזָקָה
אֶת כּבֶד הָעל מֵעַל גְּאון צַוָּארֵנוּ פָּרָקָה.
...
וּמִי אָדון לָנוּ?!.
גַּם עַתָּה - אִם סָגַר עָלֵינוּ מִדְבָּרו
אֵל נָקָם,
כִּמְעַט נָגַע בָּנוּ שִׁיר עִזּוּז וָמֶרִי - וַנָּקָם!
לַחֲרָבות! לָרְמָחִים! הִתְאַחֲדוּ! הֵימִינוּ!
עַל אַף הַשָּׁמַיִם וַחֲמָתָם -
הִנְנוּ וְעָלִינוּ -
בִּסְעָרָה!".
"הִנְנוּ וְעָלִינוּ!
אִם אָסַף הָאֵל מֵעִמָּנוּ אֶת יָדָיו
וַאֲרונו מִמְּקומו לא יָמוּשׂ -
נַעַל נָא אֵפוא בִּלְעָדָיו!
וְתַחַת עֵין זַעְמו, לִבְרַק חֲמַת מַבָּטו,
נַרְדְּ לְפָנֵינוּ תּועֲפות הֶהָרִים הָאֵלֶּה,
וּפָנִים נִתְרָאֶה בָּאויֵב הֶחָמוּשׂ!
הַאֲזִינוּ!
הַסְּעָרָה גַּם הִיא קורֵאת לָנוּ: 'הָהִינוּ!'
לַחֲרָבות! לָרְמָחִים!
יִתְפָּרְקוּ הֶהָרִים, יִשְׁתַּבְּרוּ הַגְּבָעות,
או יִפְּלוּ פְגָרֵינוּ חֳמָרִים חֳמָרִים -
הִנְנוּ וְעָלִינוּ
הָהָרָה!" - - -

אף שביאליק מייחס את ההתעוררות הזאת לכל מתי המדבר (כמוכח למעיין בגוף השיר), כלומר - לכל דור יוצאי מצרים שמת במדבר, מוכיחות ההשאלות הלשוניות (שסומנו כאן בהדגשה) כי הוא מתכוון למעפילים (ובאמת אין התורה נותנת לנו מידע על מספרם, או על חלקם בכלל עם ישראל).
ביאליק מסכים, אפוא, עם רי"א כי המעפילים פעלו מתוך התנשאות אנושית של"כחי ועצם ידי", וכדבריו בשיר: "יָדֵנוּ לְבַדָּהּ, יָדֵנוּ הַחֲזָקָה אֶת כּבֶד הָעל מֵעַל גְּאון צַוָּארֵנוּ פָּרָקָה... וּמִי אָדון לָנוּ?!". אלא שבעוד רי"א רואה בכך את גנותם, רואה בכך ביאליק, כנראה, את שבחם (וכמובן צריך להדגיש, שבעוד רי"א פרשן המקרא מתכוון למעפילים שעליהם מספרת התורה, הרי ש'מתי המדבר' של ביאליק הם דמויות מיתיות הקשורות לאמירה פוליטית-רוחנית המכוונת לדורו של המשורר עצמו). בין כך ובין כך, תפיסה זו של מניעי המעפילים אינה מתיישבת עם דבריהם עצמם"הננו ועלינו אל המקום אשר אמר ה' כי חטאנו".