קוד: על הספר "ישעיהו – כציפורים עפות" מאת יואל בן - נון ובנימין לאו בתנ"ך
סוג: בסיס
מאת: חגי הופר
אל: hagaihof @ gmail.com
על הספר "ישעיהו – כציפורים עפות" מאת יואל בן-נון ובנימין לאו, הוצאת ידיעות, 2013/ חגי הופר
הרב בנימין לאו כבר כמה שנים מנגיש לקורא הממוצע את אוצרות הרוח היהודית בשפה פשוטה וקולחת. כך הוא עשה בספרים "חכמים" (א-ד) ובספר "ירמיהו – גורלו של חוזה", שאותם קראתי בהנאה לא מבוטלת. הפעם הוא חובר לרב יואל בן-נון ומנסה לפרוש לנו את עולמו של ישעיה הנביא.
כמו בספריו הקודמים, גם כאן מדובר בספר קליל, המיועד לקורא שאינו בקיא בכתובים. נוסף על כך, לטעמי הכותב מקדיש יותר מדי זמן לתיאור סבכי הפוליטיקה הכללית בזמן הנביא ופחות לתוכן הנבואה. זה אולי לגיטימי, אך אותי אישית זה פחות מעניין. בנוסף לזאת, עד עמ' 200 מתוך כ-300 עמודים של הספר הכותב מתאר את פרקים א-י בישעיה. הפרקים האחרים מפורטים הרבה פחות, אם בכלל. וחסרים לגמרי הפרקים מ-סו, מה שמכונה "ישעיה השני". לכן, שלא כמו במקרה הספר על ירמיה, כאן אי-אפשר לטעון שהספר מכסה את ספרו של הנביא.
"ישעיה השני" לא רק חסר בסקירה, אלא אף בהתייחסות אל עצם החלוקה. ניכר שהכותבים לא רוצים להתערב בנושא המחקרי הזה, כדי לא להרחיק את הקורא הדתי. אך בלי זה איך אפשר? באותו אופן, פעמים רבות ההסתמכות היא על מדרשי חז"ל, מה שנותן לספר גוון דתי או מסורתי. לטעמי יש מקום להביא את מאמרי חז"ל רק כפנומן אנתרופולוגי, המראה כיצד התייחסו בעבר אל הכתובים, אלא אם כן הם באמת מדייקים.
מעבר לזה, מצאתי בספר שני עניינים, היכולים להיכתב כמאמרים נפרדים. האחד הוא הקשר בין ישעיה ומיכה, בן זמנו הצעיר ממנו – שלנושא זה אכן הוקדש מאמר נספח בסוף הספר. הטענה הנטענת שם כאילו ישעיה הוא נביא אחרית יותר ניסית ומיכה יותר ריאלי עדיין מצריכה עוד הוכחות לטעמי. ובפנים הספר נטענת טענה מעניינת, כי מיכה היה חלוק על ישעיה בכמה נושאים, בעוד בנושאים אחרים הסכים עימו.
הנושא השני היכול להיכתב כמאמר נפרד הוא הטענה שישעיה מושפע מספר דברים. גם כאן ניכרת השפעת הדתיות של הכותבים, שהרי לפי אסכולת ולהויזן לפחות ספר דברים מאוחר לישעיה ומנין לנו שלא כותב ספר דברים הושפע מישעיה דווקא ולא להפך?
ובכל אופן, הנה תמצית ההשוואה:
הקבלה ראשונה (עמ' 51 בהערה) עליה נכתב: "המקבילות הלשוניות בין שני הקטעים ברורות ואינן יכולות להיות מקריות":
דברים יז:
ח כִּי יִפָּלֵא מִמְּךָ דָבָר לַמִּשְׁפָּט, בֵּין-דָּם לְדָם בֵּין-דִּין לְדִין וּבֵין נֶגַע לָנֶגַע--דִּבְרֵי רִיבֹת, בִּשְׁעָרֶיךָ: וְקַמְתָּ וְעָלִיתָ -- אֶל-הַמָּקוֹם, אֲשֶׁר יִבְחַר יְהוָה אֱלֹהֶיךָ בּוֹ. ט וּבָאתָ, אֶל-הַכֹּהֲנִים הַלְוִיִּם, וְאֶל-הַשֹּׁפֵט, אֲשֶׁר יִהְיֶה בַּיָּמִים הָהֵם; וְדָרַשְׁתָּ וְהִגִּידוּ לְךָ, אֵת דְּבַר הַמִּשְׁפָּט. י וְעָשִׂיתָ, עַל-פִּי הַדָּבָר אֲשֶׁר יַגִּידוּ לְךָ, מִן-הַמָּקוֹם הַהוּא, אֲשֶׁר יִבְחַר יְהוָה; וְשָׁמַרְתָּ לַעֲשׂוֹת, כְּכֹל אֲשֶׁר יוֹרוּךָ. יא ע ַל-פִּי הַתּוֹרָה אֲשֶׁר יוֹרוּךָ, וְעַל-הַמִּשְׁפָּט אֲשֶׁר-יֹאמְרוּ לְךָ--תַּעֲשֶׂה: לֹא תָסוּר, מִן-הַדָּבָר אֲשֶׁר-יַגִּידוּ לְךָ--יָמִין וּשְׂמֹאל.
ישעיה ב:
ב וְהָיָה בְּאַחֲרִית הַיָּמִים, נָכוֹן יִהְיֶה הַר בֵּית-יְהוָה בְּרֹאשׁ הֶהָרִים, וְנִשָּׂא, מִגְּבָעוֹת; וְנָהֲרוּ אֵלָיו, כָּל-הַגּוֹיִם. ג וְהָלְכוּ עַמִּים רַבִּים, וְאָמְרוּ לְכוּ וְנַעֲלֶה אֶל-הַר-יְהוָה אֶל-בֵּית אֱלֹהֵי יַעֲקֹב, וְיֹרֵנוּ מִדְּרָכָיו, וְנֵלְכָה בְּאֹרְחֹתָיו: כִּי מִצִּיּוֹן תֵּצֵא תוֹרָה, וּדְבַר-יְהוָה מִירוּשָׁלִָם. ד וְשָׁפַט בֵּין הַגּוֹיִם, וְהוֹכִיחַ לְעַמִּים רַבִּים; וְכִתְּתוּ חַרְבוֹתָם לְאִתִּים, וַחֲנִיתוֹתֵיהֶם לְמַזְמֵרוֹת--לֹא-יִשָּׂא גוֹי אֶל-גּוֹי חֶרֶב, וְלֹא-יִלְמְדוּ עוֹד מִלְחָמָה.
הקבלה שנייה (עמ' 57 בהערה):
ישעיה ג, כד וְהָיָה תַחַת בֹּשֶׂם מַק יִהְיֶה, וְתַחַת חֲגוֹרָה נִקְפָּה וְתַחַת מַעֲשֶׂה מִקְשֶׁה קָרְחָה, וְתַחַת פְּתִיגִיל, מַחֲגֹרֶת שָׂק: כִּי-תַחַת, יֹפִי .
בא כנגד "אשת יפת תואר" שבספר דברים.
הקבלה שלישית (עמ' 72):
ישעיה ה:
כו וְנָשָׂא-נֵס לַגּוֹיִם מֵרָחוֹק, וְשָׁרַק לוֹ מִקְצֵה הָאָרֶץ; וְהִנֵּה מְהֵרָה, קַל יָבוֹא . כז אֵין-עָיֵף וְאֵין-כּוֹשֵׁל בּוֹ, לֹא יָנוּם וְלֹא יִישָׁן; וְלֹא נִפְתַּח אֵזוֹר חֲלָצָיו, וְלֹא נִתַּק שְׂרוֹךְ נְעָלָיו . כח אֲשֶׁר חִצָּיו שְׁנוּנִים, וְכָל-קַשְּׁתֹתָיו דְּרֻכוֹת; פַּרְסוֹת סוּסָיו כַּצַּר נֶחְשָׁבוּ, וְגַלְגִּלָּיו כַּסּוּפָה . כט שְׁאָגָה לוֹ, כַּלָּבִיא; ושאג (יִשְׁאַג) כַּכְּפִירִים וְיִנְהֹם וְיֹאחֵז טֶרֶף, וְיַפְלִיט וְאֵין מַצִּיל . ל וְיִנְהֹם עָלָיו בַּיּוֹם הַהוּא, כְּנַהֲמַת-יָם; וְנִבַּט לָאָרֶץ, וְהִנֵּה-חֹשֶׁךְ, צַר וָאוֹר, חָשַׁךְ בַּעֲרִיפֶיהָ .
דברים כח:
מט יִשָּׂא יְהוָה עָלֶיךָ גּוֹי מֵרָחֹק מִקְצֵה הָאָרֶץ, כַּאֲשֶׁר יִדְאֶה הַנָּשֶׁר: גּוֹי, אֲשֶׁר לֹא-תִשְׁמַע לְשֹׁנוֹ . נ גּוֹי, עַז פָּנִים, אֲשֶׁר לֹא-יִשָּׂא פָנִים לְזָקֵן, וְנַעַר לֹא יָחֹן .
אשר מקביל גם (עמ' 131) לישעיה ח:
ז וְלָכֵן הִנֵּה אֲדֹנָי מַעֲלֶה עֲלֵיהֶם אֶת-מֵי הַנָּהָר, הָעֲצוּמִים וְהָרַבִּים--אֶת-מֶלֶךְ אַשּׁוּר, וְאֶת-כָּל-כְּבוֹדוֹ; וְעָלָה, עַל-כָּל-אֲפִיקָיו, וְהָלַךְ, עַל-כָּל-גְּדוֹתָיו . ח וְחָלַף בִּיהוּדָה שָׁטַף וְעָבַר, עַד-צַוָּאר יַגִּיעַ; וְהָיָה מֻטּוֹת כְּנָפָיו, מְלֹא רֹחַב-אַרְצְךָ עִמָּנוּ אֵל .
הקבלה רביעית (עמ' 146-148):
ישעיה ח (בקטע שחז"ל אמרו שהוא מאת בארי):
יט וְכִי-יֹאמְרוּ אֲלֵיכֶם, דִּרְשׁוּ אֶל-הָאֹבוֹת וְאֶל-הַיִּדְּעֹנִים, הַמְצַפְצְפִים, וְהַמַּהְגִּים: הֲלוֹא-עַם אֶל-אֱלֹהָיו יִדְרֹשׁ, בְּעַד הַחַיִּים אֶל-הַמֵּתִים . כ לְתוֹרָה, וְלִתְעוּדָה; אִם-לֹא יֹאמְרוּ כַּדָּבָר הַזֶּה, אֲשֶׁר אֵין-לוֹ שָׁחַר . כא וְעָבַר בָּהּ, נִקְשֶׁה וְרָעֵב; וְהָיָה כִי-יִרְעַב וְהִתְקַצַּף, וְקִלֵּל בְּמַלְכּוֹ וּבֵאלֹהָיו--וּפָנָה לְמָעְלָה . כב וְאֶל-אֶרֶץ, יַבִּיט; וְהִנֵּה צָרָה וַחֲשֵׁכָה מְעוּף צוּקָה, וַאֲפֵלָה מְנֻדָּח .
מול דברים יח:
י לֹא-יִמָּצֵא בְךָ מַעֲבִיר בְּנוֹ-וּבִתּוֹ בָּאֵשׁ קֹסֵם קְסָמִים מְעוֹנֵן וּמְנַחֵשׁ וּמְכַשֵּׁף . יא וְחֹבֵר חָבֶר וְשֹׁאֵל אוֹב וְיִדְּעֹנִי וְדֹרֵשׁ אֶל-הַמֵּתִים . יב כִּי-תוֹעֲבַת יְהוָה כָּל-עֹשֵׂה אֵלֶּה וּבִגְלַל הַתּוֹעֵבֹת הָאֵלֶּה יְהוָה אֱלֹהֶיךָ מוֹרִישׁ אוֹתָם מִפָּנֶיךָ . יג תָּמִים תִּהְיֶה עִם יְהוָה אֱלֹהֶיךָ . יד כִּי הַגּוֹיִם הָאֵלֶּה אֲשֶׁר אַתָּה יוֹרֵשׁ אוֹתָם אֶל-מְעֹנְנִים וְאֶל-קֹסְמִים יִשְׁמָעוּ וְאַתָּה לֹא כֵן נָתַן לְךָ יְהוָה אֱלֹהֶיךָ . טו נָבִיא מִקִּרְבְּךָ מֵאַחֶיךָ כָּמֹנִי יָקִים לְךָ יְהוָה אֱלֹהֶיךָ אֵלָיו תִּשְׁמָעוּן .
ונקודה אקטואלית לסיום:
"כך גם אמר הנביא למתפרצים לעלות למלחמה נגד אשור. כל אלה אשר רוממות "עמנו אל" בגרונם אך חרב פיפיות בידם, עלולים להיות נכשלים ונלכדים בפח, מפני שהם מנסים לאחוז בכוח בכיסא ה' בעולם, ולכוונו לפי שאיפותיהם. המקדש עצמו עלול להפוך "לאבן נגף ולצור מכשול" (עמ' 134).