קוד: דגימה מהספר "תנ"ך עכשיו" מאת מאיר שלו בתנ"ך
סוג: בסיס
מאת: חגי הופר
אל: hagaihof @ gmail.com
באיחור רב קראתי עתה את ספרו של מאיר שלו "תנ"ך עכשיו" (שוקן, 1985), שהוא אולי הספר הידוע ביותר בישראל על התנ"ך. פרקיו מתארים בצורה נעימה ולעיתים מפתיעה סיפורים שונים, או אלמנטים שונים, בתנ"ך, ברוח חופשית שאינה מחוייבת לפרשנות המסורתית. אדגום את הספר בשני רעיונות מהמעניינים יותר מבחינתי:
1.
נאום אביגיל לדוד, שמואל א כה:
כג וַתֵּרֶא אֲבִיגַיִל, אֶת-דָּוִד, וַתְּמַהֵר, וַתֵּרֶד מֵעַל הַחֲמוֹר; וַתִּפֹּל לְאַפֵּי דָוִד, עַל-פָּנֶיהָ, וַתִּשְׁתַּחוּ, אָרֶץ. כד וַתִּפֹּל, עַל-רַגְלָיו, וַתֹּאמֶר, בִּי-אֲנִי אֲדֹנִי הֶעָוֹן; וּתְדַבֶּר-נָא אֲמָתְךָ, בְּאָזְנֶיךָ, וּשְׁמַע, אֵת דִּבְרֵי אֲמָתֶךָ. כה אַל-נָא יָשִׂים אֲדֹנִי אֶת-לִבּוֹ אֶל-אִישׁ הַבְּלִיַּעַל הַזֶּה עַל-נָבָל, כִּי כִשְׁמוֹ כֶּן-הוּא--נָבָל שְׁמוֹ, וּנְבָלָה עִמּוֹ; וַאֲנִי, אֲמָתְךָ--לֹא רָאִיתִי אֶת-נַעֲרֵי אֲדֹנִי, אֲשֶׁר שָׁלָחְתָּ. כו וְעַתָּה אֲדֹנִי, חַי-יְהוָה וְחֵי-נַפְשְׁךָ אֲשֶׁר מְנָעֲךָ יְהוָה מִבּוֹא בְדָמִים, וְהוֹשֵׁעַ יָדְךָ, לָךְ; וְעַתָּה, יִהְיוּ כְנָבָל אֹיְבֶיךָ, וְהַמְבַקְשִׁים אֶל-אֲדֹנִי, רָעָה. כז וְעַתָּה הַבְּרָכָה הַזֹּאת, אֲשֶׁר-הֵבִיא שִׁפְחָתְךָ לַאדֹנִי; וְנִתְּנָה, לַנְּעָרִים, הַמִּתְהַלְּכִים, בְּרַגְלֵי אֲדֹנִי. כח שָׂא נָא, לְפֶשַׁע אֲמָתֶךָ: כִּי עָשֹׂה-יַעֲשֶׂה יְהוָה לַאדֹנִי בַּיִת נֶאֱמָן, כִּי-מִלְחֲמוֹת יְהוָה אֲדֹנִי נִלְחָם, וְרָעָה לֹא-תִמָּצֵא בְךָ, מִיָּמֶיךָ. כט וַיָּקָם אָדָם לִרְדָפְךָ, וּלְבַקֵּשׁ אֶת-נַפְשֶׁךָ; וְהָיְתָה נֶפֶשׁ אֲדֹנִי צְרוּרָה בִּצְרוֹר הַחַיִּים, אֵת יְהוָה אֱלֹהֶיךָ, וְאֵת נֶפֶשׁ אֹיְבֶיךָ יְקַלְּעֶנָּה, בְּתוֹךְ כַּף הַקָּלַע. ל וְהָיָה, כִּי-יַעֲשֶׂה יְהוָה לַאדֹנִי, כְּכֹל אֲשֶׁר-דִּבֶּר אֶת-הַטּוֹבָה, עָלֶיךָ--וְצִוְּךָ לְנָגִיד, עַל-יִשְׂרָאֵל. לא וְלֹא תִהְיֶה זֹאת לְךָ לְפוּקָה וּלְמִכְשׁוֹל לֵב לַאדֹנִי, וְלִשְׁפָּךְ-דָּם חִנָּם, וּלְהוֹשִׁיעַ אֲדֹנִי, לוֹ; וְהֵיטִב יְהוָה לַאדֹנִי, וְזָכַרְתָּ אֶת-אֲמָתֶךָ.
לבסוף נבל מת כעבור עשרה ימים. לדעת שלו אביגיל הרעילה אותו, בעקבות הסכם עם דוד. רומזים לזה הביטויים המודגשים: וְעַתָּה, יִהְיוּ כְנָבָל אֹיְבֶיךָ, וְהַמְבַקְשִׁים אֶל-אֲדֹנִי, רָעָה – ביטוי המזכיר את דברי יואב לאחר מות אבשלום, וכן - וְהֵיטִב יְהוָה לַאדֹנִי, וְזָכַרְתָּ אֶת-אֲמָתֶךָ. והוא אף מציין השערה לסוג הרעל: הרוש העקוד, "הגדל גם בהר חברון וששיתוק לפני המוות הוא תסמין ידוע שלו" (עמ' 22).
ועוד, שבנם של דוד ואביגיל הוא כלאב והוא השני לדוד, אולם לאחר מות אמנון הבכור הוא לא מוצע לשלטון – מדוע? מפני שהיה חשש שמא הוא מנבל ולא מדוד, וכן לכך רומז שמו – כלאב – כלאיים אב.
2.
ירמיהו
כח9: "הנביא אשר ינבא
לשלום בבא דבר הנביא יודע הנביא אשר שלחו ה' באמת".
ירמיהו, כידוע, מדייק כאן את הלכות הנביא מדברים; נבואה שלילית אמנם יכולה להתבטל אם יעשו תשובה, אך נבואה לשלום היא בוחן הנביא. וכאן שואל שלו: האומנם? והרי מספר פרקים קודם נאמר לנו דבר שונה לגמרי, ירמיה יח:
ה וַיְהִי דְבַר-יְהוָה, אֵלַי לֵאמוֹר. ו הֲכַיּוֹצֵר הַזֶּה לֹא-אוּכַל לַעֲשׂוֹת לָכֶם, בֵּית יִשְׂרָאֵל--נְאֻם-יְהוָה; הִנֵּה כַחֹמֶר בְּיַד הַיּוֹצֵר, כֵּן-אַתֶּם בְּיָדִי בֵּית יִשְׂרָאֵל. {ס}
ז רֶגַע אֲדַבֵּר, עַל-גּוֹי וְעַל-מַמְלָכָה, לִנְתוֹשׁ וְלִנְתוֹץ, וּלְהַאֲבִיד. ח וְשָׁב, הַגּוֹי הַהוּא, מֵרָעָתוֹ, אֲשֶׁר דִּבַּרְתִּי עָלָיו--וְנִחַמְתִּי, עַל-הָרָעָה, אֲשֶׁר חָשַׁבְתִּי, לַעֲשׂוֹת לוֹ. {ס}
ט וְרֶגַע אֲדַבֵּר, עַל-גּוֹי וְעַל-מַמְלָכָה, לִבְנוֹת, וְלִנְטוֹעַ. י וְעָשָׂה הרעה (הָרַע) בְּעֵינַי, לְבִלְתִּי שְׁמֹעַ בְּקוֹלִי--וְנִחַמְתִּי, עַל-הַטּוֹבָה, אֲשֶׁר אָמַרְתִּי, לְהֵיטִיב אוֹתוֹ. {ס}
כלומר, גם מחשבה טובה יכולה להתבטל. אם כך מהו מבחן הנביא?