קוד: על הספר "פרקי האבות" מאת יואל בן נון בתנ"ך
סוג: תוכן2
מאת: חגי הופר
אל:
פרקי האבות/ ביקורת מאת חגי הופר
בשבוע הספר האחרון ניגשתי לדוכן של הוצאת תבונות וקניתי את ספרו של אמנון בזק "מקבילות נפגשות". אמרתי שאם אוהב אותו אחזור לקנות עוד. מכיוון שאהבתי אותו מאוד – ראו ביקורתי עליו – אכן חזרתי וקניתי עוד שני ספרים. אחד מהם הוא "פרקי האבות – עיונים בפרשיות האבות בספר בראשית" של הרב יואל בן-נון, גם כן בהוצאת תבונות (תשס"ג). ואולם, צר לי לומר, אך הספר הזה אכזב אותי מאוד ולא נהניתי ממנו. אתאר בקצרה מה הוא מכיל.
פרק אחד מדבר על "ארץ כנען", שמשמעה עבר הירדן בלבד, לעומת "הארץ", שמשמעה "ארץ ישראל", צירוף שכמעט לא מופיע בתורה. האם יש לכך איזושהי חשיבות מיוחדת, פוליטית אולי?
פרק אחר מדבר על "נבואת התפילה של אברהם". אכן יש נבואות הבאות בלשון תפילה.
פרק נוסף מדבר על עקדת יצחק "עונש או ניסיון", והפרק שלאחריו מתמקד ב"פרשיות יצחק". למען האמת יש פרק אחד המוקדש ליצחק בלבד, והוא חוזר על מאורעות אברהם, אך לכן גם מעניין להשוות ביניהם, אם כי ההשוואה לא מניבה תוצאות מעניינות במיוחד כאן.
פרק נוסף מדבר על "ידי עשו – קול יעקב" והוא תוהה על פשר אישור הברכה "גם ברוך יהיה". כפשוטו, אין לחזור בך מברכתך, הלוא כך?
הפרק האחרון הוא אולי המעניין מכולם, והוא שואל – "מפני מה לא שלח יוסף שליח אל אביו?". כבר הרמב"ן שאל זאת וענה, כי יוסף רצה להשלים ולהגשים את חלומותיו. ואברבנאל ובעל עקדת יצחק המשיכו אותו וטענו, כי בניסיונותיו יוסף ניסה להחזיר את האחים בתשובה. בן-נון דוחה את תשובותיהם מנימוקים שונים, שתוכלו לקרוא בספר, למשל – שלא מתפקיד יוסף לדאוג למלא את החלומות, אלא זה תפקיד האל. ועוד הוא נתלה בפסוק: בראשית מא51: "ויקרא יוסף את שם הבכור מנשה כי נשני אלהים את כל עמלי ואת כל בית אבי". לכן, הוא אומר, הסיבה היא, כי יוסף חשב שאביו שכח ממנו, ואולי אף הסכים למכירתו, ויהודה לבסוף מעמידו על טעותו.
במאמר תגובה שמובא, הרב יעקב מדן עונה לו שאין לחשוב כך, שהרי יוסף היה אהוב על אביו, ואת הפסוק שהובא יש להבין כ-נשני את עמל כל בית אבי, כלומר ששכח צרותיו. זה נראה הפשט. ואולם בתגובה לתגובה בן נון דוחה את דבריו אלה ומתעקש על הסברו.
בכל אלה כביכול יש עניין מסוים, אך לאמיתו של דבר מדובר בשאלה עתיקה, שכבר ניתנו לה תשובות, והתשובה החדשה לא משכנעת במיוחד. אולי המאמר יכול להתאים לכתב עת, כגון מגדים, בו אכן פורסם, אך כאמור הוא אינו מעניין מספיק לספר.
אז איפה ההבדל בין ספרו של בזק ולזה של בן-נון? בזק ערך הקבלות חדשות, שלא נזכרו בדברי הפרשנים הראשונים והמוכרים, ואילו בן-נון מסתמך בעיקר על רש"י, רמב"ן וכיוב', כלומר חומר שחוק ומוכר, או שניתן להכירו דרך שופרות אחרים, כגון זה של נחמה לייבוביץ, שהפליאה לעשות בהבאת דברי הראשונים. ואולם גם היא שייכת לדור הקודם, ובדורנו הרי יש פריחה חדשה של תחום התנ"ך, שלחלקה אחראית ישיבת הר עציון, מוציאת הסדרה תבונות. אלא שבספר זה, כאמור, אין החדשנות באה לידי ביטוי.
לסיום, אציע הסבר משלי לשאלה שהארכתי בה. ישנו המדרש הבא:
"אמר רב יהודה אמר שמואל: שאלו את ר' אליעזר - עד היכן כיבוד אב ואם?
אמר להם: צאו וראו מה עשה עובד כוכבים [=גוי] אחד לאביו באשקלון ודמא בן נתינה שמו. בקשו ממנו חכמים אבנים לאפוד בששים ריבוא שכר, ורב כהנא מתני בשמונים ריבוא, והיה מפתח מונח תחת מראשותיו של אביו ולא ציערו.
לשנה האחרת נתן הקב"ה שכרו שנולדה לו פרה אדומה בעדרו.
נכנסו חכמי ישראל אצלו. אמר להם: יודע אני בכם שאם אני מבקש מכם כל ממון שבעולם אתם נותנין לי, אלא אין אני מבקש מכם אלא אותו ממון שהפסדתי בשביל כבוד אבא.
ואמר ר' חנינא: ומה מי שאינו מצוּוֶה ועושה, כך מצוּוֶה ועושה על אחת כמה וכמה, דאמר ר' חנינא, גדול מצוּוֶה ועושה ממי שאינו מצוּוֶה ועושה".
(תלמוד בבלי מסכת קידושין, דף לא עמוד א).
והנה נשאלת השאלה: מדוע לא יכלו לחכות עד שיקום האב הישן, עניין של כמה שעות?
זהו חור בסיפור, אך התשובה המלומדת היא: אין מקשים על דברי אגדה.
באותו אופן ניתן לראות גם את השאלה אודות יוסף כחור מסוים בסיפור. אם כך מדוע לא התקשר לאביו? פשוט, כי כך הסיפור היה נהרס! בפרפרזה על דברי רמב"ן שאמר שיוסף רצה למלא את חלומותיו, ניתן לומר שהמחבר רצה להשלים את סיפורו. תשובה זו אמנם לא תתקבל בקלות בחוגים דתיים, אך לפחות היא, לטעמי, כיוון חשיבה חדש ולא דישה בדברים מוכרים.
זו רק הצעה, ותמיד אפשר לקבל את ההסבר המסורתי. אבל אם אהבתם את תשובתו יותר ודאי גם תיהנו מספרו.