על "כי קרוב אליך" מאת הרב יעקב מדן

קוד: על "כי קרוב אליך" מאת הרב יעקב מדן בתנ"ך

סוג: סקירה

מאת: חגי הופר

אל:

כי קרוב אליך/ ביקורת מאת חגי הופר

הספר החדש "כי קרוב אליך – לשון מקרא ולשון חכמים; בראשית" מאת הרב יעקב מדן (ידיעות, 2014) עוסק בפרשנות של פרשות השבוע שבספר בראשית. הרב מדן הוא ראש ישיבת ההסדר הר עציון, ישיבה המדגישה את לימוד התנ"ך, ובין היתר גם את הקריאה הספרותית בו. בזה ייחודה. ואכן, סוג קריאה ופרשנות כזה מספק הרב מדן בספרו.

כך, רבות מהדרשות מראות הקבלות בין סיפורי מקרא שונים. למשל, בפרשת לך-לך, הרב מדן מסביר את דרשות חז"ל המדברות על אברהם בצעירותו. הוא מסביר כי דמותו כשובר פסלים דומה לדמותו של השופט גדעון מנתץ הפסלים, שמכאן שמו השני ירובעל, והוא מרחיב את ההשוואה הזו עוד. וסיפור השלכת אברהם לאור, כשם המקום אור כשדים, דומה לסיפור על השלכת חנניה, מישאל ועזריה לכבשן בספר דניאל. בכלל, ראוי לציין, כפי שגם מצוין בכותרת המשנה של הספר, הרב מדן מרבה להביא בצד המקרא עצמו אף את המדרשים עליו.

כמו כן, יש כאן ייצוג נרחב לדברי הפרשנים, הראשונים וגם האחרונים. למשל, בפרשת וירא (שהיא פרשת השבוע בעת כתיבתי את הדברים האלה), הוא מביא מספר דעות פרשנים על העקדה: מצד אחד, המלבי"ם אומר, כי ה' כלל לא התכוון שאברהם יעלה את בנו לעולה וכי הכתוב "והעלהו שם לעולה" מכוון לאיל דווקא, ואברהם לא הבין את הדברים לאשורם. ומצד שני, בספר "נועם אלימלך" מפורש שאברהם ידע שבסוף הוא לא יידרש לעקוד את יצחק, שהרי הוא אומר "ונשתחוה ונשובה אליכם". כלומר, הראשון מתרץ את השאלה כיצד היה יכול ה' לצוות על כזה דבר, ואילו השני עונה על השאלה כיצד היה יכול אברהם לציית לכזה דבר. למותר לציין, ששני הפירושים חורגים הרבה מפשט הכתובים.

מי שכן הולך לפי הפשט, בפרק הבא בספר, הוא אבן עזרא, שאומר שלא יכול להיות שיצחק היה בן 37 בעקדה, כדעת חז"ל, שאחרת היה מתנגד, או אם לא מתנגד – כי אז היה מצוין שקיבל שכר רב על כך; וגם לא בן 5, כדרשה אחרת, שאז לא היה יכול לסחוב את העצים. ולכן היה כבן 13. זו פרשנות אמיצה ומסתברת, כל-כך מסתברת עד שהיא נראית כמובנת-מאליו ומיותרת, אלמלא דרשות חז"ל החורגות מהפשט.

הרב מדן, כאמור, מרבה להביא מדברי הפרשנים הקודמים, ובכך הוא הולך, לדעתי, לפי שיטתה של פרופ' נחמה לייבוביץ המנוחה. זה תחום לגיטימי, אך הוא מוגבל מעצם טבעו, שהרי בכך רב הישן על החדש, בחינת חדש מפני ישן הוציאו, ולא להפך. אמנם, הרב מדן מנסה אף לחדש, כשדוגמא לכך אף הצגתי כאן, אך גם החידושים השונים הפזורים בספר בעצם לא מתרחקים הרבה מהדעה המסורתית.

וזה מוביל אותי לקהל היעד של ספר זה, שהוא לדעתי הציבור הדתי בלבד, או כאלה האמונים על הקריאה המסורתית. אלה ודאי ימצאו בספר עניין רב. ואולם, הציבור החופשי, החילוני, להערכתי ימצא ספר זה שמרני מדי וכן חסר ניצוץ המקרב את הדברים העתיקים האלה לימינו אלה. שכן אם אינך רואה את הטקסט המקראי כדבר מקודש, שעל כן יש לחפור ולפרש כל תו ותג שבו, כי אז אתה צריך טריגר נוסף שיקרב אותך אליו  - וטריגר כזה כמעט ואין בספר.

אם כך, לסיכום, מדובר בספר מפולפל ודקדקני, האוגר בתוכו ידע תורני רב, ואשר מיועד בעיקר לציבור הדתי והמסורתי.