קוד: על "מסכת שלום" מאת אדמיאל קוסמן בתנ"ך
סוג: סקירה
מאת: חגי הופר
אל: hagaihof @ gmail.com
מסכת שלום/ ביקורת מאת חגי הופר
"מסכת שלום" מאת אדמיאל קוסמן (ידיעות, 2014) מצהיר על עצמו כדן ב"הסכסוך הישראלי-ערבי לאור מקורות מדרשיים ורבניים". הנושא מרתק אותי ועל-כן מיהרתי לקרוא את הספר.
ראשית אעיר, כי לא מזמן קראתי ספר בעל יומרה דומה – "דרישת שלום – דרשות על התורה ברוח השלום והצדק" בעריכת פנחס לייזר וצבי מזא"ה (ידיעות, 2010), אולם מצאתי שהספר לא עומד בהתחייבותו והוא מכיל מאמרים ברמות שונות, אך כמעט ללא נגיעה לנושא השלום. התאכזבתי, ולכן גם לא כתבתי עליו דבר. האם ספרו של קוסמן שונה? נראה.
הספר מחולק לשלושה חלקים, כשכל חלק מחולק לגוף המאמר ולשיחות נלוות, וכמו כן הכול גם יחד מחולק לגוף הטקסט ולטקסט שונה, מרחיב, הכתוב באותיות שונות. כמו כן, לספר 488 עמודים, כשמתוכם רק 310 הם גוף הטקסט והשאר הערות, רשימות וכד'.
הפרק הראשון מתייחס לסיפור קין והבל ובעיקר למדרש אודותיו, המנסה לברר על מה התדיינו בשדה. דעה אחת אומרת שהתווכחו בחלקו של מי יבנה בית המקדש. והנה, ישנו סיפור אחר, מאוחר בהרבה ושמקורו היהודי מסופק, המספר על שני אחים שהעבירו אלומות זה לזה משדותיהם ובמקום שנפגשו, באמצע הלילה, שם נבנה המקדש [1]. קוסמן רואה בסיפור זה "סיפור בבואה", המשקף תוך-כדי היפוך את המדרש על קין והבל, ואם כך המסר הוא שהמקום המקודש נבנה על אדני השלום והאחווה.
הפרק השני דן בסיפור הגר וישמעאל. הדעה הרווחת אצל המדרשים ואצל הפרשנים היא שרק זרע ישראל הוא המבורר והטהור, בעוד ישמעאל ועשיו הם ה"זוהמה". ואולם, בצד זאת ניתן למצוא דעות אחרות. ראשית, הרמב"ם טוען כי האסלאם והנצרות מיישרות דרך למשיח האמיתי, כך שיש בהן בכל זאת תועלת. והרחיק לכת הרבה יותר ר' אברהם בן הרמב"ם, שהמשיך את אביו וגם טען כי ישמעאל היה צדיק. במדרש רק מציינים כי חזר בתשובה לבסוף. ובאמת, ידוע כי השם "ישמעאל" ניתן לרבנים בתקופה הקדומה, והדבר אומר דרשני. ר' אברהם גם היה קרוב לסופים, המיסטיקנים המוסלמים, הושפע מהם ודיבר עליהם טובות.
הפרק השלישי דן בדמותו של שמשון, דמות הגיבור היהודי האולטימטיבי, כדי להראות כיצד תואר בידי חז"ל. קוסמן מתאר כיצד מכמה מקומות אפשר לראות תיאור של שמשון כקרוב לדמות האל עצמו. כמו כן, הוא מראה כיצד ברובד הקדום שלו סיפור שמשון כנראה משקף את האמונה באל השמש, כפי שבא לידי ביטוי במקומות "בית שמש" ו"תמנת חרס", ואולם נראה שמה שרלוונטי לעניינו, הגם שלא בא בהדגשה, הוא תיאור כוחו הרוחני של שמשון, תחת כוחו הגשמי. הגיבור היהודי הוא, אם כך, איש הרוח.
דיוניו של קוסמן אינטליגנטיים מאוד ושופעים מקורות הסתמכות מגוונים. כמו כן, הדיון נהיר, והדבר בא לידי ביטוי גם בעיצוב. גם המקורות מובאים בצירוף הבהרות רבות, לעיתים אולי רבות מדי, כך שיוכל להתמצא בהן אף קורא הדיוט.
ואולם, אם נחזור לשאלה שפתחתי בה – האם נמצא כאן דיון בשלום על סמך המקורות היהודיים? לדעתי, באופן כללי, לא. כדי לומר את מה שהוא בכל זאת אומר בנושא זה די היה במאמר קצר, ואילו כאן יש לנו הרחבה גדולה מאוד על כל פרט. כדיון בשלושת הנושאים כשלעצמם, אם כך, הספר מצוין, אך כדיון במה שהוא מתיימר לדון בו, בנושא החשוב כל-כך הזה, השלום, נראה שהוא נכשל.
כמעט הייתי חושב שאין ליהדות באמת מה לומר בנושא, אלא שבעצמי ליקטתי מדרשים בנושא (מדרש אחד ארוך, בעצם) – ראו תחת הכותרת "מעלת השלום" [2]. "מסכת שלום" העדכנית, אם כך, עוד מחכה להיכתב.
[1] ראו: http://www.mesaper.co.il/Screens/Picture.aspx?ID=8533624b-ccfd-4311-94a3-8defc081d470