קוד: על "שמואל - בקודש חזיתיך" מאת הרב בני לאו בתנ"ך
סוג: סקירה
מאת: חגי הופר
אל: hagaihof @ gmail.com
שמואל בקודש חזיתיך/ ביקורת מאת חגי הופר
"שמואל - בקודש חזיתיך" הוא ספר חדש מאת הרב בנימין לאו (ידיעות, 2014), המוכר לנו מסדרת "חכמים" שלו ומהספרים על ירמיהו וישעיהו, כולם רבי מכר. כאן לאו פונה לדמותו של שמואל, כפי שהיא באה לידי ביטוי בספר שמואל א' (לאו דן באיש שמואל ולא בספר שמואל, כלומר לא במלוא הספר).
דבר ייחודי לספר זה, שלאו עושה אותו לראשונה, הוא דיבור בגוף ראשון בצורה סיפורית. פעם חנה היא הדוברת ופעם שמואל, פעם שאול ופעם דוד, ועוד. בכך קורץ לאו לצורת הרומן ההיסטורי. אולם אין הוא מרחיק לכת בכך והסיפור שהוא מספר מבוסס בעיקרו על התנ"ך ועל המדרשים, והפניות אליהם מופיעות בהערות השוליים. פרט לכך, לאחר סדרה סיפורית מגיע חלק עיוני, הפורש סוגיות מחשבה שונות בנוגע למסופר. זו צורה ייחודית ומעניינת כשלעצמה ואיני זוכר דוגמא דומה לה.
בנוסף לאלה, בסוף הספר יש עוד שני עיונים נרחבים יותר – האחד דן במעבר משופט למלך ובהסתייגות שהדבר יצר, אשר את סיבתה הוא מנסה להסביר; והשני דן במסורת מדרשית, לפיה שמואל העביר לדוד את תוכנית בית המקדש.
אם לסכם את התרשמותי – לי הספר לא הוסיף הרבה מידע, כי כמעט את כל המדרשים הכרתי, וגם צורת הסיפור לא הצליחה לעניין אותי במיוחד, כי היא קטועה ולא מתמשכת, ואף חסרת חידוש מספיק. ואולם, אולי לקורא שפחות מכיר את הסיפור המקורי ואת המדרשים עליו הספר הזה יכול להוות שער ראוי. נראה לי שאליו הוא גם מיועד, לפי אופיו. העמקה רבה, כאמור, אין כאן, פרט אולי לשני העיונים האחרונים, שיש בהם בכל זאת העמקה מסוימת.
דבר אחד שכן התחדש לי הוא קטע ממגילות קומראן המובא בספר (עמ' 119) בנוגע למלחמת שאול להצלת אנשי יבש גלעד. לפי המקרא, נחש מלך בני עמון רק איים עליהם בנקירת עין ימין וזה מה שהכעיס את שאול, אך לפי המגילות נוסף קטע בו מסופר שהוא אכן נקר את עינם של בני גד ובני ראובן, וכי נשארו רק 7000 להם לא נקר – ואלו אנשי יבש גלעד. וכן שם את הכתוב "ויהי כמחריש" (למול בוזיו) הם כותבים כך: "ויהי כמו חודש", כלומר העניין הזה לגמרי משונה ומושמט שם. השאלה היא למה רק עכשיו אני צריך לשמוע מהמקור הזה? למה ממעטים להביא אותו ושכמותו? והתשובה – פשוט פוחדים! יש כאן איזושהי שמרנות בסיסית. מבחינה זו, מגיע כל הכבוד לרב לאו שכן הביאו. אך צריך להודות שגם דבריו ברובם לא חורגים הרבה מהתמונה השמרנית.
שורה תחתונה: חביב, לא יותר.