קוד: על הספר "מקרא מול ארכיאולוגיה" בתנ"ך
סוג: בסיס
מאת: חגי הופר
אל: hagaihof @ gmail.com
מקרא מול ארכיאולוגיה/ ביקורת מאת חגי הופר
"מקרא מול ארכיאולוגיה – האם תואמות תגליות המחקר את הכתוב בתנ"ך?" [1] מאת דניאל משה לוי ויוסף רוטשטיין, בהוצאה לאור הלא ידועה בנין קשר לירושלים, משנת 2011, הוא ספר המנסה לתאם בין הכתוב בתנ"ך ובין התגליות הארכיאולוגיות. הספר שייך לזרם הארכיאולוגיה האלטרנטיבית [2], שהכותב הידוע ביותר שלה בתחום התנ"כי הוא החוקר/הרופא עמנואל וליקובסקי, ובעיקר עם ספרו הידוע ביותר "תקופות בבוהו". [3] כמו במקרה שלו גם הפעם מדובר בשני אנשים, חרדים, אשר הם חסרי כל השכלה פורמלית בתחום הארכיאולוגיה, דבר השם את כל מפעלם בסימן שאלה גדול. דבר זה רק מתעצם כאשר אנו מגלים שכתיבתם הופכת לחלוטין את המקובל בתחום בכל נושא שהם עוסקים בו. רק מעובדה זו נראה שכדאי לזנוח את הספר הזה לאנחות.
אלא שמצד שני נשאלת השאלה, האם לא יתכן שגם בעלי השכלה אוטודידקטית יוכלו לתרום לתחום? ואולי דווקא הם עשויים לעשות זאת, שכן הם שבויים פחות מאחרים במוסכמות המחקר האקדמי, שעם כל מעלותיו עשוי להתברר לעיתים כמקובע, שמרני ומחייב הסכמה גם במקום שהיא לא הכרחית. לכך נוסיף, כי הכותבים מוכיחים בקיאות רבה בתחום, הבאה לידי ביטוי בהפניות הביבליוגרפיות בהערות הרבות, ועוד, ואולי זה העיקר, שבכל זאת הם מצליחים לומר דברים מעניינים מאוד השווים בדיקה.
על גב הספר מובאים כמה אישים, כגון פרופסור אילן שילה וד"ר אילת מזר, המתייחסים אל הספר באופן חיובי. הדבר מפתיע ביותר. ואולם, בחיפוש באינטרנט לא מצאתי כל התייחסות אקדמית רצינית לספר, וכנראה אין כזאת. דבר זה מצער ביותר. אולי החוקרים לא רוצים לבזבז זמנם על "שטויות חסרות ערך מחקרי", אלא שהספר בכל זאת יצא לאור ומשפיע על ציבור גדול, כך שנראה לי כי מתוקף תפקידם לספק מענה כזה. ואולי אין להם תשובות חותכות, או אפילו אולי הם מסכימים כי התיאוריה המוצגת כאן היא לגיטימית ואפשרית? לעת עתה, אין לדעת בוודאות. ואני קורא להם להגיב לספר.
בינתיים, כדי שנדע במה מדובר, אתאר מעט מתוכן הספר, מה שנראה לי כעיקר, המופיע כבר בראשיתו. לא אוכל לסקור את כל הנושאים, כי הם רבים מספור. כמו כן, עליי לומר, כי גם אני חסר כל הכשרה פורמאלית בארכיאולוגיה ועל-כן היכולת שלי להעריך את הדברים נכונה מוגבלת ביותר. ובכל אופן, כאמור, אסקור חלק מהספר.
הספר פותח עם השוואת יוסף המקראי למלך המצרי אמחתפ, מן השושלת השלישית. חמש השושלות הראשונות הן מתקופת הברונזה הקדומה, 3000-2400 לפה"ס, לפי התיארוך המקובל. הסימנים לכך רבים: בימי אמחתפ היה רעב שבע שנים במצרים, ואדמות הוקדשו לכוהנים, ממש כמו אצל יוסף. הוא היה שליט רב עוצמה, שהיה משנה למלך וגם "כהן און", ממש כיוסף. הוא נחשב גאון, כשם שנאמר על יוסף שהיה חכם. הוא נחשב כבנו של השור ועל יוסף נאמר "בכור שורו". הוא עמד בניסיון פיתוי, הדומה לסיפור אשת פוטיפר. קברו נעלם באופן מסתורי, שהרי עצמות יוסף הועלו ארצה. וגם מסורות חז"ל קושרות את יוסף למלך זה. אם כך, אומרים המחברים, השניים זהים.
בפרק הבא מדובר על השעבוד ויציאת מצרים. במצרים נתגלו גלגלות בעלי מבנה שונה מהמצרי, רחבות ולא מוארכות. כליהם היו ארצישראלים. במשך השנים הם נעשו עניים יותר, כפי שאפשר לראות מכדי השמן של הקבורה, שמלאי השמן בהם צומצם עד שנעלם והוחלף בבוץ. אלו, אם כך, העברים, ויציאת מצרים התרחשה בסוף שושלת ד', וימי שושלת ד' הם ימי שעבוד מצרים. בהימנון משושלת ה' מוזכר אל לא ידוע וכן "טבח הבכורים", כך שהיא חייבת להיות מאוחרת ליציאת מצרים, והיא מתארת אותה. בני ישראל בנו את הפירמידות, כי היו כוח עבודה זול, ואלה הפסיקו להיבנות מימי שושלת ה'. את פרעה המשעבד מזהים, אם כן, הכותבים במלך סנפרו. פרעה הרשע ממית הילדים הוא חופו, שכן מסופרת עליו אגדה דומה. ופרעה של יציאת מצרים הוא מנכורע, שנעדר ממקדשו כתוב המפארו על ניצחון אויבים, וכי קיבל נבואה על מותו וחרה אפו באל, כפרעה המקראי. מכאן הכותבים עוברים לתאר את "נבואת נפר-רי'ו" ואת פפירוס "איפואר" המפורסם, שמתארים לדעתם את מכות מצרים והיציאה ממנה, אך הדברים כה ידועים שמיותר לתאר זאת שוב. נסתפק אם כך בזאת.
כאמור, הדברים כלל לא מקובלים מחקר [4], אבל הם משכנעים מאוד לעין בלתי מזוינת. במחקר מדברים על רעמסס השני, במאה ה-13 לפה"ס, כפרעה של יציאת מצרים, אם זו בכלל התקיימה, שהרי אין עדויות חיצוניות לה. והנה כאן, הזיהוי של יוסף עם אמחתפ נראה ממש מופתי, כיצד ניתן להסביר זאת? כמובן שאפשר לטעון, כי סיפור יוסף נבנה סביב סיפור אמחתפ וכי זה מה שגרם לזהות. אך על כל פנים זה נותן מפלט למאמינים בתורה ליישבה עם הממצאים הארכיאולוגים, ונראה שזה מה שניסו הכותבים לעשות. הפרק השני, יש להודות, פחות משכנע, שכן ההקבלות בו הן מצומצמות מאוד, אבל אם מקבלים את חלקו הראשון חובה לקבל גם את חלקו השני.
אלא שכאן לא מסתיים הסיפור. שהרי התאריכים שמציינים המחברים, לפי התיארוך הרגיל, לא מתאימים לא למחקר הארכיאולוגי ולא לתורה. אלא שלכך מצאו המחברים פתרון יצירתי, ובחלק השני של ספרם הם מציעים שיטת תיארוך חלופית. לדעתם ההיסטוריה המוכרת לנו ארוכה מדי, וכך הם מוחקים, פשוט מוחקים, את כל תקופת הברונזה המאוחרת. הדבר נראה מופרך מן היסוד, אך שוב, יש להם דווקא טיעונים די משכנעים. הם מראים כיצד תקופה זו בעמי האזור חוץ ממצרים יצרה בעיות רבות, שנפתרו בדרכים לא פשוטות כלל. למשל טענו, כי בתקופה זו נהגו לענוד תכשיטים בני 300 שנה. אז למה מתחשבים בתקופה הזו? פשוט, מתוך התאמה לכרונולוגיה המצרית. אך גם הכרונולוגיה המצרית אינה מצריכה זאת, מסבירים המחברים, וכך ניתן להשמיט את התקופה.
ומה עם ממצאי בדיקת הפחמן? מתווכחים דתיים בדרך-כלל טוענים שזו אינה אמינה ואינה מדויקת, אך כאן טוענים המחברים, במפתיע-מבחינתי, כי הממצאים הם מדויקים, וכי דווקא החוקרים מפקפקים בהם וטוענים כי בטווחי זמן כה קצרים תיתכנה טעויות. אלא שלפי התרשמותי הטעויות שהחוקרים מדברים עליהן הן בטווח של 100 שנה פלוס-מינוס, ואילו הכותבים מדברים על פערים של מאות שנים, כך שלא ברור לי כיצד הדבר משרת את טיעונם.
אם כך ואם כך, בסוף הספר המחברים מביאים טבלה מתוקנת, ובה שושלת ג' = 1550-1650, שושלת ד' = 1405-1550, ושושלת ה' = 1300-1405, וכן הלאה.
מעבר לזה, הספר מתייחס לתקופת התנ"ך כולה: מיוסף ועד שלמה, ימי ממלכות יהודה וישראל, ימי שיבת ציון ותקופת האבות. חלק נוסף מתייחס לתקופת אל-עמרנה, שהכותבים מתארכים לימי חורבן ישראל, שוב שלא כדעה המקובלת במחקר. בין לבין מועלה הדעה כי השנה האשורית הייתה בעצם חצי שנה, כשם שבישראל ראש השנה חל גם בתשרי וגם בניסן; שנקבת השילוח, המתועדת הן בתנ"ך והן בכתובת השילוח המפורסמת, נחפרה לא בימי חזקיהו אלא בימי שיבת ציון; ועוד טענות רבות ומגוונות. כאמור, לא אוכל להתייחס כאן להכל.
לסיכום, כפי שכתבתי בתחילה, ספר בעייתי אם כי גם מעניין, והוא ממתין עדיין להתייחסות ביקורתית מקצועית.
[1] חלק גדול מהספר ניתן למצוא באתר דעת:
http://www.daat.ac.il/daat/tanach/maamarim/hatanach1-2.htm
כתבה על הספר כאן:
http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-4209814,00.html
[2] ראו למשל "הארכיאולוג הערום" של שמחה יעקובוביץ’:
[3] ניתן למצוא את הספר באתר דעת:
http://www.daat.ac.il/daat/vl/tohen.asp?id=454
[4] ראו ביקורתי על הספר "ראשית ישראל":
http://nuritha.co.il/node/28373/critic#internal-28374
כמו כן מומלץ הסרטו "יציאת מצרים הסיפור האמיתי", הנותן תמונה מדעית:
https://www.youtube.com/watch?v=YGqc2hlhiY0
וחלקו השני המפריך גישות לא מדעיות: