על "הכל אפשרי" מאת שושה גרינפלד

קוד: על "הכל אפשרי" מאת שושה גרינפלד בתנ"ך

סוג: מאמר

מאת: חגי הופר

אל: hagaihof @ gmail.com

הכל אפשרי/ ביקורת מאת חגי הופר

"הכל אפשרי – היפלא מי-הוה דבר?" הוא ספר חדש מאת שושה גרינפלד (הוצאה עצמית, 2015). שושה היא קולנוענית, שעשתה כבר שני סרטים מוצלחים: הראשון, "הבן הסורר", מתאר בצורה אנושית ואוהדת את "נערי הגבעות"; השני, "זאן ד'ארק אהובתי", מתאר את יציאתה מהארון בחברה הדתית. גילוי נאות: שושה היא ידידה שלי ועל כן הביקורת תהיה בהתאם, עם זאת אקווה לספק סקירה הוגנת.

 

המסר העיקרי של הספר, השזור לכל אורכו ורוחבו, מצוי כבר בכותרת: הכול אפשרי! במאמר הראשון בספר שושה מסבירה אותו קצת יותר לעומק. היא נוטלת דוגמא מאברהם, שיצחק נולד לו בהיותו בן 100, כנגד חוקי התקווה ולמול חוסר אמונתה – וצחוקה – של שרה אמו. וכמו נס זה, התנ"ך משופע בניסים, שזה המסר הבסיסי שלהם. לפי שושה זהו גם המסר העיקרי של התנ"ך.

כך, למשל, מצרים הייתה מוקד העריצות העולמית והיא סמל לכל משטר טוטליטארי ומדכא. אך בני ישראל, כידוע, יצאו מתוכה באותות ובמופתים. המסר הכללי לחיים היום הוא ברור: האם להאמין לעריצות או בחופש המבוסס על הנס ועל התובנה כי "הכול אפשרי"? שאלה גדולה, ושושה מקדישה את הספר לשכנע אותנו שהאפשרות השנייה עדיפה.

זוהי הסתכלות דתית מאוד, המאמצת את ה"הארד קור" של הדת: האמונה בניסים. שהרי גישה חילונית יותר תטען כי הניסים כלל אינם אפשריים (ואפילו חז"ל אמרו לנו כי "אין סומכים על הנס"). אבל נראה לי שגם החילוני הנוקשה ביותר יסכים שיש ממד פלאי במציאות, ושבכל מקרה לא חייבים להשתעבד להסתכלות הצרה ולחוקים מעשי ידי אדם. וכן, גם אצל אברהם ושרה הנס הפלאי יצר צחוק – שעל שמו יצחק – אבל צחוק הוא גם יסוד השמחה.

אך בספר יש גם נושאי משנה. אחד מהם הוא תהליך הספרציה והאינדיבידואציה – לפי מונחי הפסיכולוגיה ההתפתחותית - שהפרט צריך לעבור בחייו בכדי להגיע לבגרות. כך, למשל, הגר בתחילה הייתה וכונתה "שפחה" והתנ"ך מספר את תהליך יציאתה לחופשי. גם נוח לפי שושה היה מיוחד בעצמאות שלו. הוא גם התעלה על בני דורו, שכן בעוד הם לקחו נשים רבות "מכל אשר בחרו", הוא נכנס לתיבה עם אישה אחת. ובתיבה הם למדו מהחיות, שנכנסו לתיבה "איש ואשתו". בעיניי, זהו סעיף משנה, המשתלשל מן הראשון, שכן בית ההורים הוא משל לכבילה לחוקיות וחוסר חירות, וכן גם נאמר לאברהם: בראשית יב1: "ויאמר ה' אל אברם לך לך מארצך וממולדתך ומבית אביך אל הארץ אשר אראך". ועוד נאמר לאדם באופן כללי: בראשית ב24: "על כן יעזב איש את אביו ואת אמו ודבק באשתו והיו לבשר אחד".

ורק כדי לאזן אוסיף, כי בתנ"ך החברה היא מאוד קהילתית, חברה של חמולות, כמו אצל הבדואים היום, ולכן החופש האישי בכל זאת אינו מוחלט. כך למשל אומרת האישה לאלישע: מלכים ב ד13: "ויאמר לו אמר נא אליה הנה חרדת אלינו את כל החרדה הזאת מה לעשות לך היש לדבר לך אל המלך או אל שר הצבא ותאמר בתוך עמי אנכי ישבת ".

כן יש בספר פרק התייחס ל"פוסחים על שני הסעיפים", המתלבטים. תמיד כדאי להישמע לקול הפנימי, אך לפעמים איננו יודעים מהו. במקרים כאלה אולי מוטב להיעזר במורה, על אף שאז אתה מאבד חופש במידה מסוימת. זו דילמה רצינית, אף כי אני חושב שמורה טוב לא סוגר אפשרויות, אלא מרחיב אותן.

 

לסיכום, יש לנו כאן ספר המספק קריאה ופרשנות אישיות לחלקים נרחבים בתנ"ך, תוך מתן זווית הסתכלות מקורית מאוד. מי שזה מדבר עליו ודאי ייהנה מהספר.

 

לרכישה:

https://sites.google.com/site/hakolefsharitodoespossible/