על "ספר יונה - פירוש ישראלי חדש" מאת זקוביץ ושנאן

קוד: על "ספר יונה - פירוש ישראלי חדש" מאת זקוביץ ושנאן בתנ"ך

סוג: מאמר

מאת: חגי הופר

אל:

ספר יונה/ ביקורת מאת חגי הופר

"ספר יונה – פירוש ישראלי חדש" מאת הפרופסור למקרא יאיר זקוביץ והפרופסור לספרות האגדה אביגדור שנאן (ידיעות ובית אבי חי, 2015) הוא עוד שיתוף פעולה מוצלח של שני הפרופסורים הללו, לאחר "לא כך כתוב בתנ"ך" והמשכו, ומגוון פרויקטים והרצאות אחרים. הספר הוא יוזמה של בית אבי חי, בית לתרבות יהודית בירושלים, והוא כמו ממשיך ספרים אחרים שלהם ובראשם הביאור לפרקי אבות מעשה ידי שנאן. הפעם נבחר ספר יונה, כנראה מפני שהספר נקרא בבתי הכנסת ביום הכיפורים (העומד בפתח, הזדרזו!), והוא גם הידוע ביותר מבין הנביאים, ולפחות מנביאי תרי-עשר.

 

אתחיל מהבחינה העיצובית – זהו ספר אלבומי, בעל דפים גדולים, 158 במספר, אשר – מלבד ההקדמה והמוספים – עובר על ספר יונה פסוק-פסוק ומבאר אותו. חלק אחד בביאור הוא פירוש ישיר וחלק נוסף הוא של הרחבות למיניהן. לרוב כל ביאור הוא של שני עמודים, ולעיתים ארבעה. בספר אף משולבות תמונות רבות של יצירות אמנות ויודאיקה הקשורות לספר יונה, דבר המוסיף לו חן רב.

 

מבחינת התוכן – שמחתי לראות כבר בהקדמה לספר שהמחברים הולכים בעקבות מחקר המקרא המודרני ומתארכים את זמן כתיבתו של ספר יונה לימי בית שני, בין המאות החמישית והשלישית לפני הספירה. לכך עדויות רבות וראש וראשונה להן היא העדות הלשונית. למשל, המילה ספינה – המופיעה בספר יונה לצד המילה אנייה העתיקה – היא מאוחרת בוודאי. כך גם בהמשך הספר, פרק ב' של יונה, תפילתו של יונה מתבארת כתוספת מאוחרת, כפי שנהוג היה לעשות בימי בית שני. כך גם בתרגום השבעים יש מספר תפילות שנוספו לטקסט המקראי ואינן מופיעות בגרסת המסורה. כל זה משמח מאוד, כי על אף רתיעת מסורתיים רבים, הרי שאין להתחמק ממצאי המחקר, לפחות בספר פירוש רציני.

 

ואולם, יש להודות שלפעמים ממצאים אלה הם מכמירי לב (כלומר מבאסים):

כך למשל הפסוק: יונה א10: "וייראו האנשים יראה גדולה ויאמרו אליו מה זאת עשית כי ידעו האנשים כי מלפני ה' הוא ברח כי הגיד להם", כפשוטו הוא פסוק יפהפה, שאפשר ללמוד ממנו כי בני העמים האחרים הכירו את ה' אלוהי ישראל (ואמנם הכרה זו מופיעה אף בהמשך; וגם אם ההדגשה כאן היא על הבריחה). והנה בא המחקר וטוען כי החלק השני של הפסוק (למן - ויאמרו אליו) הוא הוספה מאוחרת, שכן האינפורמציה הניתנת כאן אינה במקומה ומגיעה רק בהמשך.

 

או למשל הפסוק: יונה ב5: "ואני אמרתי נגרשתי מנגד עיניך אך אוסיף להביט אל היכל קדשך", כפשוטו אף הוא פסוק יפהפה, שאומר שלמרות שהאל לא מביט באדם – האדם המתפלל ממשיך להביט אליו, כלומר הוא אינו יכול בלי כינון היחס הזה. והנה לפי השוואה לתרגום ולפי ההקשר נראה שיש לגרוס אך=איך, במובן לא, כלומר לא אוכל עוד להביט בהיכלך. קצת הורס.

 

תחום נוסף שלמחקר ודאי יש הרבה מה להוסיף בו הוא התחום הלשוני, המופיע בספר זה בצורה נרחבת. רק למשל התקשו הפרשנים הקדמונים במילה "מלח", יורד ים, ואמרו (רובם), כי היא נגזרת מהמלחת, כלומר בלבול וערבוב, המים (כמו בפסוק: "כי שמיים כעשן נמלחו"). והנה היום אנו יודעים כי המילה הושאלה מהאכדית, בה "מלחו" היא מלח, והאכדית עצמה שאלה אותה מהשומרית – שפה לא שמית – שבה מא=אנייה ולח (או לה)=מפעיל, כלומר מפעיל האנייה.

 

אם כך, מהבחינה המחקרית הספר עומד באמות-מידה מדעיות ועל-כן יש לו ערך רב. אך יש לו גם ערך-מוסף לא מבוטל כלל, והוא הפנייה להופעות סיפור יונה בתרבות. מלבד הצילומים שהזכרתי, בספר מובאות יצירות ספרות רבות, למן הספר "החיים כמשל" של פנחס שדה, המביא את יונה כמשל למשורר המתבודד, דרך הספר "מוביל דיק" של מלוויל, המספר במלחמתו של קפטן אחאב בלווייתן גדול, עובר דרך אזכור בלתי נמנע של "פינוקיו", ועד הבאת מבחר זמר עברי, שירה עברית ופיוטים, המפנים לספר יונה.

 

וכמעט ששכחתי את המובן-מאליו – שנאן מביא בהרחבה את התייחסות המדרשים לספר יונה, ובנספח אף מובאים בשלמותם שני מקורות עיקריים – יוספוס ופרקי דרבי אליעזר, המייחסים בדרכם לסיפור יונה.

 

סיכומו של דבר, מדובר בספר ממצה מאוד ומלמד מאוד, המעניק מבט רב-ממדי על סיפור יונה, הידוע לכל ילד בגן, ועושה זאת בחן רב ובצורה מקצועית-לעילא.

 

אוסיף הסתייגות אחת: המחברים מציינים כי סיפור יונה מופיע אף אצל הנוצרים והמוסלמים, אך אינם מפרטים מפאת קוצר היריעה. אני חושב שכדאי היה לפחות להקדיש לכך נספח אחד (ויש נספחים!), המביא לפחות את עיקרי הדברים. מוטב להתנער גם מהטאבו הזה.

 

שורה תחתונה: תענוג גדול, מומלץ ביותר!