מקומו של חטא העגל..."קוֹל עַנּוֹת אָנֹכִי שֹׁמֵעַ"...

מאת: רמי ניר

אל:

מעשה "עֵגֶל מַסֵּכָה" בא לתפוס "מָקוֹם" בחיי בני ישראל...
לא בזכות "זהב העגל" אלא בזכות "תּוֹרַת עֵגֶל"...

לכן, מסדרי הפרקים הנוצריים מצאו כי נכון למקם את חטא העגל במרכז תוכן הפרקים...בין..."לַחְשֹׁב מַחֲשָׁבֹת לַעֲשׂוֹת בַּזָּהָב וּבַכֶּסֶף וּבַנְּחֹשֶׁת וּבַחֲרֹשֶׁת אֶבֶן לְמַלֹּאת וּבַחֲרֹשֶׁת עֵץ לַעֲשׂוֹת בְּכָל-מְלָאכָה"...
(שמות לא' 5-4)

הבחירה בסמל העגל נועדה לבסס בחיי הסוגדים לו "תורת הפקרות"..."כִּי פָרֻעַ הוּא"...כמתועד:

"וַיַּרְא מֹשֶׁה אֶת-הָעָם כִּי פָרֻעַ הוּא"
"כִּי-פְרָעֹה אַהֲרֹן לְשִׁמְצָה בְּקָמֵיהֶם"...
(שמות לב' 25)

כלומר, עשו אנשים מעשה של הפקרות "וַיָּקֻמוּ לְצַחֵק" (שמות לב' 6)...
"לְצַחֵק"...אקט מיני כדוגמת..."וְהִנֵּה יִצְחָק מְצַחֵק אֵת רִבְקָה אִשְׁתּוֹ"...(בראשית כו' 9)

אם-כן, כמנהגי הפסטיבלים במצריים קמו אנשים פרועים לבצע את זממם "לְצַחֵק"...במעשי אונס פומביים (אורגייה)...

משה שמע את קולותיהם של "מעוּנים ומעוּנות"...
ואכן מתועד..."לֹא-תִתְעַמֵּר בָּהּ תַּחַת אֲשֶׁר עִנִּיתָהּ" (דברים כא' 14)...

לכן, משה מבאר ליהושע..."קוֹל עַנּוֹת אָנֹכִי שֹׁמֵעַ"...כמתועד:

"וַיִּשְׁמַע יְהוֹשֻׁעַ אֶת-קוֹל הָעָם בְּרֵעֹה"
"וַיֹּאמֶר אֶל-מֹשֶׁה קוֹל מִלְחָמָה בַּמַּחֲנֶה"...

"וַיֹּאמֶר"
"אֵין קוֹל עֲנוֹת גְּבוּרָה וְאֵין קוֹל עֲנוֹת חֲלוּשָׁה"
"קוֹל עַנּוֹת אָנֹכִי שֹׁמֵעַ"...

"וַיְהִי כַּאֲשֶׁר קָרַב אֶל-הַמַּחֲנֶה"
"וַיַּרְא אֶת-הָעֵגֶל וּמְחֹלֹת"
"וַיִּחַר-אַף מֹשֶׁה וַיַּשְׁלֵךְ מִיָּדָו אֶת-הַלֻּחֹת וַיְשַׁבֵּר אֹתָם תַּחַת הָהָר"...
(שמות לב' 19-17)

הלקח מפרשה זו מחייב כל יהודי לנקוט "זהירות משנה" באיבחון "תּוֹרַת עֵגֶל"...של שקרנים מתחזים בעלי מזימות שררה ותאווה פרועה...גם אם הם "כאהרן וכעלי"...בני לוי...הבאים בשם "קדושה" לדרדר פתאים לאבדון...

ברור שאלהים לא מתכוון לסלוח פעם נוספת...כפי שסלח ליוצאים ממצרים...אלה לא היו מורגלים לריסון עצמי...הלא במשך 430 שנה הכירו רק את מנהגי מצרים בחיי היום יום...

לפי-כך, לא תתקיים סליחה אחרי כ-3500 שנה של נסיון מצטבר...רחמים אולי כן...