קוד: הכופרים מול המסורת כמשל העוף והים בתנ"ך
סוג: משל
מאת: רפאל בר אשר חגבי
אל:
גובהו של משה היה עשר אמות (כשנים וחצי מטר), אך ביחס לעוג משה היה נמוך מאוד, לכן לקח משה רומח בגובה עשר אמות, וקפץ עשר אמות והיכה את עוג בקרסולו והרגו (תרגום חופשי-ברכות, נד:).
המאבק בין משה לעוג משמש כסמל לכך שהכוח הפיזי והחומרי של עוג לא ניצח, אלא משה ניצח את עוג מלך הבשן ברוח האמונה בקב"ה אשר הבטיחו: "אל תירא אתו כי בידך נתתי אתו".
ודע, שדי היה בדקירה מכידונו של משה בקרסולי עוג מלך הבשן בכדי להכניע את אחרון הנפילים, ללמדנו שישראל מנצחים במלחמות בעזרת בטחון מלא בקב"ה ובמעט מעשה פיזי, והקב"ה גומר ומשלים את נצחונם, וכן אמר דוד המלך ע"ה: "אקרא לאלהים עליון לאל גמר עלי" (תהלים, נז3).
וכן מצאנו שאף את המן ישראל נצחו בזכות חזרתם בתשובה וקבלת התורה מרצון, כפי נאמר בגמ': "אמר רבא: אעפ"כ הדור קבלוה בימי אחשורוש, דכתיב: 'קימו וקבלו היהודים', קיימו מה שקיבלו כבר" (פסחים, פח.). כלומר, השרדותו של עם ישראל ונצחונו בכל המלחמות מאז ומתמיד מקורם בכוח האמונה ובעזרתו של הקב"ה, לפיכך מתאר המדרש את סוד נצחונם של ישראל על המן והשרדותם לאורך כל הדורות, בעזרת משל:
"ויבז בעיניו' (אסתר, ג4), אמר ר' לוי: לעוף שקינן על שפת הים ועלה הים והציף את קנו, מה עשה? עמד והתחיל ממלא פיו מים ונותנו בחול, וממלא פיו חול ונותנו בים. בא חבירו ואמר לו: מה אתה עושה ותתיגע? אמר לו: אין אני זז מכאן עד דאנא עביד הדין ימא חול. אמר לו: שוטה שבעולם כמה תסתופף? כך 'ויבקש המן להשמיד את כל היהודים', אמר לו הקב"ה: שוטה שבעולם! אני בקשתי להשמידם ולא יכלתי, שנאמר: 'ויאמר להשמידם לולי משה בחירו' (תהלים קו23), ואתה מבקש להשמידם? סוף שהוא נופל בידם" (מדרש אבא גוריון, פר' ג').
והיה אבי אב"י חגבי זצ"ל (אשר נפטר בעש"ק פרשת חוקת) ממשיל משל זה כדי לחזק את המתייאשים בדורו, בעת שחילוניות והכפירה מלאה את לב בניהם של העולים מארצות האיסלם בחולות הנודדים של התרבות הזרה, וע"י זה נדרשו ההורים להלחם בתופעת ייבוש הים הטהור (שבת, פג:), המסורת היהודית שנעשה ע"י עופות הטרף, למרות שהדבר נראה להם כמלחמה אבודה לנוכח כוחם המתעצם והרב של העופות החילוניים, וכנגד פיתויי תרבות הכופרים בארץ. לפיכך חיזקם אבי אב"י חגבי זצ"ל באומרו: כי אין להתייאש מהמצב ולהרים ידים, משום שההכופרים פועלים כעוף במשל הנ"ל אשר חייו ושכלו מוגבלים, עד כדי כך שמחוסר הבנתם אין הם מסוגלים לקלוט את כוחו וגודלו של ים המסורת היהודית, אשר עמד כנגד מבחני התבוללות בכל הדורות מאז ועד עולם, ואף גרש מתוכו את הרשעים, שנאמר: "והרשעים כים נגרש (רש"י-שגורש כל היום רפש וטיט) כי השקט לא יוכל ויגרשו מימיו רפש וטיט" (ישעיהו נז20), לפי שהקב"ה נותן למשתדלים למען הנחלת תורתו בעולם סייעתא דשמיא גם בעוה"ז, ובעזרתו יתברך נעשה ונצליח, כי "ה' לא ימנע טוב להלכים בתמים" (תהלים פד12), וכשם שמשה רע"ה ניצח את עוג מלך הבשן בעזרת דקירה קלה בקרסולו של הענק הרשע, כן נזכה אנו שדקירת הקדושה בגופם של הרחוקים והכופרים תכניע את לבם וישובו אל ה', לפי ש"שערי תפלה פעמים פתוחים פעמים נעולים, אבל הים הזה לעולם פתוח, כך ידו של הקב"ה לעולם פתוחה לקבל שבים" (מד"ר, דברים, פרשה ב). וכן מצאנו שעתיד ה' להחזיר את פושעי ישראל בתשובה שלמה, כמאמר המדרש: "כי גדול כים שברך' (איכה, ב13), א"ר חולפאי: מי שהוא עתיד לרפאות שברו של ים הוא ירפא לך" (מד"ר, איכה, פרשה ב).