להיות אתה ולצמוח

קוד: להיות אתה ולצמוח בתנ"ך

סוג: בסיס

מאת: חגי הופר

אל: hagaihof @ gmail.com

להיות אתה ולצמוח

גרטשן רובין, בספרה "פרויקט האושר" (כתר, 2011), כותבת:

"הסופר ארסמוס הבחין כי "האושר הגדול מכול לאדם הוא להיות מה שהוא", ואף שהדבר נשמע קל למדי, זה תמיד היה לי קשה. לכן "להיות גרטשן" הוא הראשון בעשרת בדיברות שלי" (עמ' 93).

 

בתנ"ך הדבר הקרוב ביותר להנחיה הזאת "להיות אתה" היא ההנחיה להישאר נאמן למקורך התרבותי (הנמשל באישה), שהוא זה שיוצר את אישיותך:

משלי ה:

טו  שְׁתֵה-מַיִם מִבּוֹרֶךָ;    וְנֹזְלִים, מִתּוֹךְ בְּאֵרֶךָ.

טז  יָפוּצוּ מַעְיְנֹתֶיךָ חוּצָה;    בָּרְחֹבוֹת, פַּלְגֵי-מָיִם.

יז  יִהְיוּ-לְךָ לְבַדֶּךָ;    וְאֵין לְזָרִים אִתָּךְ.

יח  יְהִי- מְקוֹרְךָ בָרוּךְ;    וּשְׂמַח, מֵאֵשֶׁת נְעוּרֶךָ.

יט  אַיֶּלֶת אֲהָבִים,    וְיַעֲלַת-חֵן:

דַּדֶּיהָ, יְרַוֻּךָ בְכָל-עֵת;    בְּאַהֲבָתָהּ, תִּשְׁגֶּה תָמִיד.

כ  וְלָמָּה תִשְׁגֶּה בְנִי בְזָרָה;    וּתְחַבֵּק, חֵק נָכְרִיָּה.

 

באופן יותר קרוב כותב זאת רבי מנחם מנדל מקוצק באמירה ידועה:

"אם אני אני כי אתה אתה, ואתה אתה כי אני אני, אז אני לא אני ואתה לא אתה. אבל אם אני אני כי אני אני, ואתה אתה כי אתה אתה, אז אני אני ואתה אתה".

ורבי זושא מאניפולי אמר:

"אם יאמרו לי בעולם האמת זושא, למה לא היית כמו משה רבנו? לא אתיירא כלל, וכי אפשר לדמות אותי למשה רבנו? ממה אני כן מתיירא - כשיאמרו לי זושא, למה לא היית זושא?".

 

אבל לא מספיק להיות אתה באופן סטטי, ללא תנועה, אלא צריך גם לצמוח.

רובין עוד כותבת:

"ואז נזכרתי בשורה אחת שכתב ויליאם בטלר ייטס. "האושר", כתב ייטס, "אינו מידה טובה, או עונג, או דבר זה או אחר, אלא פשוט צמיחה אישית. אנחנו מאושרים כאשר אנחנו צומחים"" (עמ' 87).

ובעקבות זה היא כותבת את "האמת הנהדרת בראשונה שלה": "כדי להיות מאושרת עלי לחשוב על המשמעות של להרגיש טוב, להרגיש רע, ולהרגיש נכון, באווירה של צמיחה אישית" (עמ' 88).

 

בתנ"ך, באופן מעניין, הרבה פעמים הצלחת הצדיק נמשלת לצמיחת עץ – "כי האדם עץ השדה" (אף שפרשנות פסוק זה עצמו כנראה שונה), וגם כאן חוזר מוטיב המים, למשל:

תהילים א:

א  אַשְׁרֵי הָאִישׁ--    אֲשֶׁר לֹא הָלַךְ, בַּעֲצַת רְשָׁעִים;

וּבְדֶרֶךְ חַטָּאִים, לֹא עָמָד,    וּבְמוֹשַׁב לֵצִים, לֹא יָשָׁב.

ב  כִּי אִם בְּתוֹרַת יְהוָה, חֶפְצוֹ;    וּבְתוֹרָתוֹ יֶהְגֶּה, יוֹמָם וָלָיְלָה.

ג  וְהָיָה--    כְּעֵץ, שָׁתוּל עַל-פַּלְגֵי-מָיִם:

אֲשֶׁר פִּרְיוֹ, יִתֵּן בְּעִתּוֹ--וְעָלֵהוּ לֹא-יִבּוֹל;    וְכֹל אֲשֶׁר-יַעֲשֶׂה יַצְלִיחַ.

 

לבסוף, כדי לצמוח עליך להזין את עצמך ולהרוות את עצמך.

ומהם המים החיים האלה, המחיים את הנפש, מוסבר לנו במקום אחר:

ישעיה נה:

א הוֹי כָּל-צָמֵא לְכוּ לַמַּיִם, וַאֲשֶׁר אֵין-לוֹ כָּסֶף; לְכוּ שִׁבְרוּ, וֶאֱכֹלוּ, וּלְכוּ שִׁבְרוּ בְּלוֹא-כֶסֶף וּבְלוֹא מְחִיר, יַיִן וְחָלָב.  ב לָמָּה תִשְׁקְלוּ-כֶסֶף בְּלוֹא-לֶחֶם, וִיגִיעֲכֶם בְּלוֹא לְשָׂבְעָה; שִׁמְעוּ שָׁמוֹעַ אֵלַי וְאִכְלוּ-טוֹב, וְתִתְעַנַּג בַּדֶּשֶׁן נַפְשְׁכֶם. ג הַטּוּ אָזְנְכֶם וּלְכוּ אֵלַי, שִׁמְעוּ וּתְחִי נַפְשְׁכֶם; וְאֶכְרְתָה לָכֶם בְּרִית עוֹלָם, חַסְדֵי דָוִד הַנֶּאֱמָנִים.