עמלק - פרק א

קוד: עמלק - פרק א בתנ"ך

סוג: מאמר

מאת: אלברט שבות

אל: ashabot @ walla.com

פרק א'

יז  זכור את אשר-עשה לך עמלק,   בדרך,   בצאתכם ממצרים. יח  אשר קרך בדרך,   ויזנב בך כל  הנחשלים אחריך, ואתה עיף ויגע,   ולא ירא אלהים. יט  והיה בהניח יהוה-אלהיך לך מכל- איביך מסביב,   בארץ אשר יהוה - אלהיך נתן לך נחלה לרשתה – תמחה את - זכר עמלק, מתחת השמים;   לא,  תשכח. (דברים, כ"ה)

                                                              

                                                              דוד וגולית – [צילום: ויקיפדיה]

                                                                            -       -       -

 

אם אלך לפי הסדר הטוב והמקובל, אני צריך לפתוח את המאמר בהסבר כללי אודות המונח "עמלק" ולהגיד לקוראיי- לא לא לא, זה לא מה שאתם  חשבתם... עמלק זה לא הענק המאיים עוכר ישראל האנטישמי המיתולוגי – הוא גוליית והמן והיטלר ואחמדינג'אד, אלא, עמלק המופיע בתורה הוא כך וכך וכך! שמעתם פעם את שייקה אופיר במערכון כך וכך וכך? כך נהגתי במערכון הסדרתי "התורה נגד המדע"- סדרה בת 43 פרקים בה הצגתי מונחים מהפכניים כמו המונח "אלהים" שהתיימרתי להציגו כנשמה, תודעה, רוח... המונח "יהוה" המופיע בתורה ביטא על-פי הממצאים שהיגעתי אליהם את הדינמיקה של התנהלות היקום. למה? כך וכך וכך.

טענתי באותה הסדרה (המערכון) כי שבעת ימי הבריאה הפותחים את הפרק הראשון של התורה, הם ולמעשה שבע תמונות טכניות של מציאות הצופה במרחב היקום, כאשר כל תמונה חושפת עוד פן פיזיקלי בתמונת המציאות הכוללת. ברור איפוא למה המערכון של שייקה מצחיק יותר מהמערכון שלי כי ממתי מציגים מערכון בעגה ספרותית ובנופך מדעי? 

את הסדרה/ מערכון "התורה נגד המדע" פרסמתי בכל ערוץ שבהישג יד. שלחתי אותה באימלים וקיבלתי נזיפות על השגת רשות הפרט; יש אנשים שנוח להם לנסח נזיפות צורבות ונוקבות מאשר ללחוץ בעדינות על לחצן הדליט. פרסמתי את הסדרה בפייסבוק וקיבלתי עונשים מכאיבים ומעליבים ממנהלי הפייסבוק, העומדים על משמרתם ושומרים על הרשת החברתית מפורעי חוק כמוני המפקידים את הודעתם אצל כל החברים ללא יוצא מן הכלל; והרי אפשר, ע"פ אמות המידה של הפייסבוקים, להפיץ דברי-דפוס לחלק מהחברים לא לכווולם – דבר הנחשב לעבירה שמקבלים עליה שבוע על תנאי וחודש בפנים אם מפירים את התנאי. 

פרסמתי את הסדרה באתר הצנוע " אתר הניווט בתנך" כי הרי המדובר בדברי תורה למרות השימוש שעשיתי במונחים משוגעים... האתר הזה הוא מאוד חופשי ופתוח. פעם קראתי בו מאמר שמכיל ציטוט מתוך הברית החדשה, וכשהערתי למחבר ולמנהל כי זה אתר של התורה הישנה לא החדשה- העירו לי כי איני מעיר לעניין. מאידך והאמת תיאמר: זה האתר התקין ביותר לפרסם בו את דברי הדפוס שלך שלא הצלחת להשחילם בשום הוצל"א- נאורה או חשוכה, זאת כי ניתנת לך כאן האפשרות להתייחד כאוות נפשך עם חיבורך ללא הגבלת זמן והמדובר באפשרות העריכה; ניתן לערוך להוסיף לגרוע ולתקן בכלים מקצועיים, וזו מעלה שלא מצאתי באתרים אחרים. 

פרסמתי את הסדרה גם באתר של יואב יצחק  – לא הזמר אלא העיתונאי יואב הלוחם שמתפרנס משיפוד כל המי ומי. הכנסותיו משיפודי-יואב מתחלקים לשניים כאשר החצי הראשון הולך למשפחה והחצי השני לעו"ד שמנהל את מאבקיו המשפטיים ומשלם את קנסותיו על השמצות ולשון הרע. 

הבעיה שלי עם שיפודי-יואב היתה זכות העריכה. לאתר של יואב העונה לשם "חדשות מחלקה ראשונה" כלל ברזל בל יעבור: דבר הדפוס המובא לאתר חייב לערוך עריכה מקיפה וקפדנית של עורכי האתר- עריכה המסתכמת בהוספת אות היוד היכן חסרה, כמו ב- הייתה, שמיים... העורכת המסורה שלהם אפילו ערכה לי את הפסוק הראשון בתורה "בראשית ברא אלהים את השמיים ואת הארץ" והוסיפה לשמיים עוד יוד צורבת! בסוד ליבה הרהרה כי אלהים טעה טעות בוטה כאשר הסתפק ביוד אחת לשמים כנגד הכללים הברורים של האקדמיה לעברית. וכאמור מבחן העריכה של News1  (בלועזית) הסתכם בשמירה קפדנית על כללי היוד הנחרצים: אתה יכול לשים באמצע המאמר "יואב יצחק בן-זונה" והמאמר יעבור את מבחן העריכה ויירד בשלום לדפוס (כי בינינו- גם העורך האחראי לא יקרא אותו) – רק אל תמעד בכללי היודים המאוד ברורים. 

ובעצם, הבעיה שלי עם האתר הזה היתה אחרת... כי בכל פעם והעורכת השתמשה בעטה המחודד להוסיף יוד כאן ושם- היה נופל שיבוש קשה בטקסט וממש נופלים ממנו חלקים, מילים, לפעמים משפטים, וזה היה קורה בשעת העברת המאמר ע"י העורכת משולחנה לשולחן הדפוס. פעם העזתי להתלונן אצל המשפד הראשי וננזפתי קשות על-ידו, ואני "פה-ג'ורה" לא העברתי את הנזיפה, נזפתי בנוזף חזרה ואף הצהרתי חגיגית בפניו ובפני עורכיו כי אפסיק לאלתר לפרסם את הסדרה באתרו המוזר.

וכאילו דיגדגתי פיל... והפיל דרך עלי בגסות. כאב לי שהסדרה הפסיקה להופיע באתר המהפכני וקוראיו הנועזים הפסיקו לקבל בדריכות את פרקי הסדרה. כאב לי ועשיתי מעשה: חזרתי בי מהצהרתי והפרתי אותה במודע. וכך חזרתי כשפן משופד אל המשפד הראשי והבעתי בפניו אמון מלא ובלתי-מותנה, והוא לא שכח להשביעני כי לא אערער בשנית על פסיקותיו המקצועיות והמיומנות. וכך הסדרה אשר שבקה חיים ברשת חזרה להתנוסס מעל לאתר הנועז של המשפד הראשי של המדינה, גם במחיר של שיבוש אקראי ובלתי מכוון בטקסט בשעת העברתו משולחן העריכה לדפוס. 

בגדול אפשר לומר ולסכם כי איש לא התייחס ל-43 פרקי הסדרה ברצינות, איש לא קרא אותם, למעט דיפדוף קל ואקראי ע"י שניים או שלושה שטרחו לדפדף באחד הפרקים וגם טרחו להודיע ע"ג טופס התגובות עד כמה הם טרחו והתאמצו וכמעט ביקשו על עמלם פיצוי. 

ומאז שאחרון הפרקים עלה לאוויר לא הפסקתי לשאול ולשבור את הראש: למה? איך? מהו מקור האדישות המופגנת, הצורמת, והרי המדובר בתגלית פיזיקלית מרעישה הנוגעת לכל אחד ממשפחת האדם ובכוחה לשנות סדרי עולם. המדובר בעובדה פיזיקלית העשויה לשנות את תפיסת המציאות בעיני האדם ובעקבות זאת כל סדר עולם האדם ישתנה מכף רגל ועד ראש. 

בתוכי, כגילוי נאות, ידעתי את התשובה. מישהו איתר את מקור האדישות הצורמנית הזו וכתב את אבחנתו המדויקת לפני כ- 3500 שנה, ואני מדבר על ספר התורה ומחברו עסק בשאלה הספציפית הזו: מדוע האדם לדורותיו סירב להכיר בעובדה הפיזיקלית הזו! מדוע התכחש למימדי היקום האינסופי והחליפם ביודעין במימדים סופיים ומוחלטים. למעשה הוא חילק את אבחנתו לשני מישורים: במישור הראשון בחן את האקט עצמו של ההתכחשות בחינה מקצועית מדוקדקת, מהו מקור ההתכחשות, מה המניעים העומדים מאחוריה ותומכים בה, מה עוצמת המניעים הללו. את האבחנה המקצועית הזו ניסח באופן מפורט על-גב שלושת הפסוקים של היום השני בפרק הראשון של בראשית. סרקתי את היום השני באחד הפרקים האחרונים של סדרת "התורה נגד המדע" ועמדתי על הזווית המקצועית של האבחנה הזו, ובפינה אחרת בתורה מצאתי את ההתייחסות הכללית לסוגיה הזו: מדוע מתכחש האדם לאמת באשר היא? מדוע לא הולך עם האמת עד הסוף ומולק אותה באמצע הדרך? 

עמלק הוא האחראי על הסטיה הזאת. לא מן הסתם אנו מאשימים את עמלק בכל; הוא האשם. מחבר התורה ייחס את הסטיה הזו לתכונה הקולקטיבית הנטועה עמוקות בנפשינו וקרא לה "עם-מֹלק": העם שמולק את האמת, העם שאינו הולך עם האמת עד הסוף וכורת לה את הראש באמצע הדרך. העם שעושה זאת, לא האדם, לא האינדיבידואל, כי-אם הקבוצה בכללותה משתתפת בפשע הזה ומולקת בפראות את ראש האמת. האינדיבידואל אינו יכול לעשות את זאת כי ישנם חוקים ומוסכמות שמונעות ממנו זאת. לא כן הקבוצה שמנסחת את החוקים ואת המוסכמות, בידה יש את הכוח לחוקק חוקים ולהסדיר מוסכמות אשר, ובלשון המעטה, אינם הולכים יד ביד עם האמת ונפרדים ממנה אי-שם על אם הדרך. 

הסוציאליזם לדוגמה הוא שיטת שילטון נאותה וצודקת, אולם ראש האמת הזו נמלק בפראות עוד בהתחלת הדרך. ראו את מצב זכויות האדם במדינות הסוציאליסטיות למיניהם; ראו איך יכול האדם להתכחש לאמת באשר היא, במוצהר, במודע, או איך שאומרים- בחסות החוק והמוסר והמוסכמות. הדמוקרטיה באה לכאורה לטפל בעוול השלטוני אשר עשה עמיתה הסוציאליזם, וגם כאן קל לעקוב אחר המוסכמות המייצגות את נקודות הפרידה מהאמת. אחת המוסכמות הללו היא ההשלמה הגורפת עם קבוצות הכוח אשר עומדות מאחורי המועמדים וקובעות את דמותם, ובזאת קובעות את החוקים והמוסכמות אשר יותקנו במהלך כהונתם. המוסכמה הזו קובעת לבוחר את מי לבחור ובסופו של יום, הנקודה בה מלקה הקבוצה הדמוקרטית את האמת- אינה רחוקה מעמיתתה הסוציאליסטית; שתי הנקודות מצטלבות בנקודה משותפת. 

עוד דוגמה למליקה ציבורית היא בתחום המשפט והצדק שהשלטון הדמוקרטי מתיימר להנחיל לאזרחיו, שווה בשווה, בעוד המשפט והצדק הם מוצרים ככל מוצרים העומדים למכירה לכל המרבה במחיר. סוללת העו"דים שעמדה בזמנו לרשות המליונר או ג'יי סימפסון וזיכתה אותו מרצח – הינה דוגמה יפה לציבור אשר רואה בספסרי הצדק כמוסכמה.

אם כן רק גושפנקה ציבורית יכולה להטביע את חותמה הרשמי על מליקה ציבורית לאמת באמצע דרכה, או במילים מופשטות- להתעלם בחסות הציבור ובאופן מוצהר מהאמת; למלוק בראש חוצות את ראשה. אחת האמיתות שראשן נמלק מזה אלפי השנים בחצר הציבורית היא האמת אודות מימדי היקום, והמדובר בעובדה פיזיקלית גרידא העשויה לשנות את תפיסת המציאות בעיני האדם שבעקבותיה כל סדר עולמינו ישתנה מכף רגל ועד ראש. מדוע האדם מלק את העובדה הזאת- יודע אני, נקודתית וכללית; ראיתי מידע מפורש על זאת בתורה וקראתי אותו ממקור ראשון, אולם לא רציתי להשלים עימו. ביקשתי להתעלם מהכתם שדבק בקבוצה שלי, ביקשתי לקחת פסק זמן ולאתר קבוצה, ולו הקטנה ביותר היוצאת ממעגל מולקי האמת- אשר תמשיך עם האמת הניצבת בפסגת המציאות ללא עצירה בדרך.   

כתבתי וכאמור סדרה מפורטת אודות הנושא של מימדי היקום ועמדתי באופן מפורט על תולדות שתי התפיסות, הסופית והאינסופית, והראיתי בפרוטרוט, כפי שרק ראיתי בתורה, את סדר סטיית האדם מהתפיסה האינסופית להמירה בתפיסה הסופית והמוחלטת, דבר שהגביל את המציאות שלו, דהיינו הגביל את חייו, את האוויר הנושם לריאותיו, פשוטו כמשמעו. בפרקי הסדרה האחרונים קראתי, יחד עם קוראי, את הדברים האלה בתורה, דברים שאינם כתובים על דרך האלגוריה כי-אם באופן ישיר ומדויק שאינו משתמע לשני פנים. 

לא הצלחתי מסיבות כלכליות להוציא את ספרי לאור, וכך הפכתי אותו לסדרה ופרסמתי אותה בשני אתרים והתאכזבתי... לא היו קונים. הייתי חייב להשלים עם הכתם שדבק בקבוצה שלי... אולם ולפני חודש חזרתי לסורי ושלחתי את הסדרה לכל אתרי האינטרנט הישראלים, הידועים והלא ידועים, החילוניים והדתיים, ולמיותר לציין את הניכור ואי-התייחסות שהיו מנת חלקי, מלבד אתר "בחדרי חרדים" שקיבלתי מאחד מעורכיו מייל בו ביקשני להתקשר אליו. 

בשיחה טלפונית הציע לי לפרסם את הסדרה בפורום עצור כאן חושבים בתואנה כי משתתפים בפורום הזה אנשים חושבים באמת, משכילים, אקדמאים, דוקטורים ומלומדים מכל הקשת האינטלקטואלית. קניתי מיד, ככל יהודי טוב, את הצעתו החינמית מה עוד וחיפשתי בכל מאודי את המוצר החינמי הזה... 

ואכן מצאתי בפורום רמה אינטלקטואלית מיוחדת במינה. איתרתי בפורום אף דוקטור בשר ודם לפיסיקה אך לצערי לא השתתף באשכול שלי. וכן התקדמתי עם נושאי עד לנקודה בה התמוגגתי מההצלחה להסרת הכתם, אולם וככל הנראה גם האנשים החושבים מגיעים לנקודה בה עוצרים ומצטרפים למעגל העם המולק לדורותיו. 

בפרק הבא אעמוד, אינני בטוח עדיין לטובת מי, על המישור הכללי לשאלה המסקרנת: מדוע האדם מולק לאמת את ראשה? על השאלה תענה התורה ישירות ולא על דרך האלגוריה.

קישור לפרק ב'