מאת: רמי ניר
אל:
נכתב ב: 04:09:20 04.09.2008, כתוספת/תגובה ל: חופש ההתנבאות
וַיִּשָּׁאֲרוּ שְׁנֵי-אֲנָשִׁים בַּמַּחֲנֶה
שֵׁם הָאֶחָד אֶלְדָּד וְשֵׁם הַשֵּׁנִי מֵידָד
וַתָּנַח עֲלֵהֶם הָרוּחַ
וְהֵמָּה בַּכְּתֻבִים
וְלֹא יָצְאוּ הָאֹהֱלָה
וַיִּתְנַבְּאוּ בַּמַּחֲנֶה...
(במדבר יא' 26)
תוכן התיעוד בפסוק זה מוכיח - כדלקמן:
1.
אֶלְדָּד וּמֵידָד... נבחרו להיות בין ה-70 "וְהֵמָּה בַּכְּתֻבִים"...
2.
אֶלְדָּד וּמֵידָד... (רצה אלהים כי יאחרו לצאת) ואכן, נִשְׁאֲרוּ בַּמַּחֲנֶה וְלֹא יָצְאוּ הָאוֹהֱלָה...
כלומר... אוהל מועד היה מחוץ לַמַּחֲנֶה... ואף-על-פי-כן וַתָּנַח עֲלֵהֶם הָרוּחַ... בַּמַּחֲנֶה...
אם-כן... משה ידע כי הָרוּחַ נחה על כל השטח... גם במתחם אוהל מועד וגם בַּמַּחֲנֶה... דוגמת הַמָּן...
ואמנם... מתועד (שם 7) וְהַמָּן כִּזְרַע-גַּד הוּא וְעֵינוֹ כְּעֵין הַבְּדֹלַח... ואכן היה הַמָּן נח על כל השטח ולמען כולם...
ואמנם... מתועד (שם 9) וּבְרֶדֶת הַטַּל עַל-הַמַּחֲנֶה לָיְלָה יֵרֵד הַמָּן עָלָיו...
3.
יהושע... טעה לחשוב כי הָרוּחַ אמורה היתה לנוח רק על הנבחרים שיצאו מהמחנה והתכנסו באוהל מועד...
כלומר... יהושע הבין כי שני הנבחרים אֶלְדָּד וּמֵידָד... אִם נִשְׁאֲרוּ בַּמַּחֲנֶה... והם הִתְנַבְּאוּ בַּמַּחֲנֶה... אז הם מתחזים למרות "שֶׁהֵמָּה בַּכְּתֻבִים"...
על-כן... יהושע שידע כי חובה להשליך לכלא כל מתחזה... אמר: "אֲדוֹנִי מֹשֶׁה כְּלָאֵם"...
ואילו... משה שידע כי אֶלְדָּד וּמֵידָד אינם מתחזים ואכן, הָרוּחַ נחה על כל השטח... ענה ליהושע (שם 29):
הַמְקַנֵּא אַתָּה לִי וּמִי יִתֵּן כָּל-עַם יְהוָה נְבִיאִים--כִּי-יִתֵּן יְהוָה אֶת-רוּחוֹ עֲלֵיהֶם...
כלומר... הָרוּחַ הייתה יכולה לנוח על כָּל-עַם יְהוָה להיות נְבִיאִים... כמו שנח הַמָּן על כל עם ישראל שהפכו להיות "סְגֻלָּה" בפוטנציאל לעתיד לבוא...
והלא... כל העם אכלו את הַמָּן במדבר והוא חדר דרך מערכת העיכול אל דמם (אל נפשם) ובכך הפכו להיות "סְגֻלָּה" בפוטנציאל לעתיד לבוא... "לַיּוֹם אֲשֶׁר אֲנִי עוֹשֶׂה סְגֻלָּה"...
(מלאכי ג' 17) וְהָיוּ לִי אָמַר יְהוָה צְבָאוֹת לַיּוֹם אֲשֶׁר אֲנִי עֹשֶׂה סְגֻלָּה...
ומתועד - כדלקמן:
וְהָיָה אַחֲרֵי-כֵן
אֶשְׁפּוֹךְ אֶת-רוּחִי עַל-כָּל-בָּשָׂר
וְנִבְּאוּ בְּנֵיכֶם וּבְנוֹתֵיכֶם
זִקְנֵיכֶם חֲלֹמוֹת יַחֲלֹמוּן
בַּחוּרֵיכֶם חֶזְיֹנוֹת יִרְאוּ
וְגַם עַל-הָעֲבָדִים וְעַל-הַשְּׁפָחוֹת
בַּיָּמִים הָהֵמָּה אֶשְׁפּוֹךְ אֶת-רוּחִי
וְנָתַתִּי מוֹפְתִים בַּשָּׁמַיִם וּבָאָרֶץ
דָּם וָאֵשׁ וְתִימְרוֹת עָשָׁן
הַשֶּׁמֶשׁ יֵהָפֵךְ לְחֹשֶׁךְ
וְהַיָּרֵחַ לְדָם
לִפְנֵי בּוֹא יוֹם יְהוָה הַגָּדוֹל וְהַנּוֹרָא
וְהָיָה כֹּל אֲשֶׁר-יִקְרָא בְּשֵׁם יְהוָה--יִמָּלֵט
כִּי בְּהַר-צִיּוֹן וּבִירוּשָׁלִַם תִּהְיֶה פְלֵיטָה
כַּאֲשֶׁר אָמַר יְהוָה
וּבַשְּׂרִידִים אֲשֶׁר יְהוָה קֹרֵא...
(יואל ג' 1 - 5)