פשוט וברור שהמלאך לא פועל כאן מטעם עצמו או על דעתו האישית, שהרי כל מהותו של המלאך היא להיות שליחו של הקב"ה בעולם. השאלה היא האם נאמר סתם מלאך, ובעצם הדובר הוא הקב"ה, או שהמלאך מעביר באופן פיסי ועצמאי את דברו של הקב"ה.
כלומר: האם המלאך הוא מריונטה שפועלת רק כתוצאה מיידית של פעולותיו המיידיות של הקב"ה, או שהוא כשליח בשר-ודם: מקבל את שליחותו, ואז מבצע אותה.
(ההבדל בין שתי האפשרויות הוא האם יש למלאך מהות עצמאית, או שכלל לא).
אשמח אם תתקן אותי אם לא העמדתי נכונה את נקודת המחלוקת.
שלום ורעות,
קובי.