נראה לי שהפרוש למחיר כלב כזכר המוכן לזנות הוא תוצאה של מחקרים אחרונים בתולדות העמים שחיו כאן בזמן הקדום.
לכן התפלאתי לראות כי הדבר היה ידוע ליהודה גור (גרוזובסקי) מחבר המלון הידוע.
יהודה גור שנולד בשנות השישים של המאה ה-19 היה בן תורה ותלמיד חכם, ראו את פרושו לערך כלב: "קדש, המוכן למשכב זימה".
מעניין להשוות עם הפסוק הקודם בתורה (דברים כג' יח): " לא תהיה קדשה מבנות ישראל ולא יהיה קדש מבני ישראל".
אם כן מאין לקח יהודה גור את פרושו?
רמז: ראו פרוש אברבנל לפסוק, וכן פרוש הרלב"ג.