קוד: ההרס ביהודה ושומרון בתנ"ך
סוג: מאמר
מאת: אראל
אל:
מבצעי ההרס האחרונים ביהודה ושומרון (עמונה ועפרה) והמתוכננים לעתיד (נתיב האבות ותפוח ומי יודע מה עוד) מביאים אנשים שונים למסקנות שונות.
יש המדגישים את הבעיות במערכת המשפט: האקטיביזם של שופטי בג"ץ, שלקחו לעצמם סמכות להכריע בנושאים מדיניים ולעקוף את הכנסת; ההרכב של שופטי בג"ץ, שנבחרים בשיטת "חבר מביא חבר" ולא מייצגים את דעת הקהל; ועוד.
יש המדגישים את הבעיות במצב ביו"ש: העדר הריבונות הישראלית, העובדה שחוקים רבים בספר החוקים הישראלים לא חלים ביו"ש, ועוד.
אבל לדעתי, הבעיה היסודית היא בעיית הבעלות על קרקעות. הרי הטענה העיקרית שטוענים נגד המתיישבים היא שהם גרים על קרקעות "פרטיות". אמנם יש גם ערבים שבונים בתים לא חוקיים, אבל הבתים האלה בנויים ברובם על "אדמות מדינה", וזה נחשב הרבה פחות חמור מלבנות על אדמות "פרטיות".
והסיבה שהן "פרטיות" היא שהמלך חוסיין, ששלט שם לפני 50 שנה, החליט לחלק קרקעות ציבוריות ולהפוך אותן לפרטיות. לעומת זאת, במדינת ישראל התקבע העיקרון שהקרקע שייכת למדינה, והמדינה לא נותנת קרקעות פרטיות אלא רק מחכירה. זו הסיבה ששיעור הבעלות על קרקע פרטית במגזר הערבי גבוה משמעותית יותר מבמגזר היהודי.
הדרך לתקן את זה היא ללמוד מהמלך חוסיין. לקיים את מצוות התורה ולתת קרקע פרטית לכל יוצא צבא בישראל.
במדבר כו2: "שְׂאוּ אֶת רֹאשׁ כָּל עֲדַת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל מִבֶּן עֶשְׂרִים שָׁנָה וָמַעְלָה לְבֵית אֲבֹתָם כָּל יֹצֵא צָבָא בְּיִשְׂרָאֵל
" (פירוט). אפשר לעשות זאת בצורה מסודרת והוגנת, שתאפשר גם לערבים להיות בעלים על קרקעות בהתאם לשיעורם באוכלוסיה.
כשלכל אדם תהיה קרקע פרטית, אף אחד לא יצטרך לבנות בית על קרקע "פרטית" של מישהו אחר.