ארץ ישראל אינה ככל הארצות. כדי לשבת בה לא מספיק צבא. צריך להיות ראויים לה. אנחנו חייבים להתרחק מתועבות המצריים והכנענים, כדי שהארץ לא תקיא אותנו (ויקרא יח, כ). אנחנו חייבים לשמוט את הארץ ולהשבית את עבודת האדמה כל שבע שנים, כדי שהארץ לא תשמט אותנו ותשבות בשממה כשאנחנו בגלות (ויקרא כו). אנחנו חייבים לאהוב את ה' ולעבדו בכל לבבנו ונפשנו, כדי שירבו ימינו על האדמה (דברים יא).
בשמחת תורה ה'תשפ"ד, שטחים נרחבים בצפון ובדרום הקיאו את תושביהם. אם נגיד שמדובר במקרה בלבד, שאירע בדרך הטבע, יתקיים בנו חלילה הפסוק
וְאִם בְּאֵלֶּה לֹא תִוָּסְרוּ לִי, וַהֲלַכְתֶּם עִמִּי קֶרִי...
(ויקרא כו), "הרי זו דרך אכזריות, וגורמת להם להידבק במעשיהם הרעים, ותוסיף הצרה וצרות אחרות" (רמב"ם הלכות תעניות א). אלא יש להבין שהצרה אירעה בגלל מעשים רעים, שאינם מתאימים לאופיה של ארץ הקודש.
לפיכך אני קורא להקים
ועדת חקירה רוחנית , שתחקור ותברר מה הם אותם חטאים שבגללם באה עלינו הצרה, ומה צריך לעשות כדי לתקן אותם? זאת, במקביל לועדות החקירה ה"גשמיות" שיחקרו את מחדלי הצבא והממשלה. בוועדת החקירה הרוחנית יישבו יהודים מכל המגזרים, שיוכלו לבטא דעות שונות ואף מנוגדות; מתוך הדיון והמחלוקת לשם שמיים, נגיע בע"ה לשורשים הרוחניים של הצרה, נתקן אותם, ונזכה לשבת בארץ ישראל,
כִּימֵי הַשָּׁמַיִם עַל הָאָרֶץ
.
(נשלח למערכת "בוער לארץ", א' תמוז ה'תשפ"ד) .